?למה אלוהים שלח את ישוע לעולם דווקא בזמן בו הוא נשלח? למה לא קודם לכן? או מאוחר יותר


שאלה: למה אלוהים שלח את ישוע לעולם דווקא בזמן בו הוא נשלח? למה לא קודם לכן? או מאוחר יותר?

תשובה:
"אבל כאשר מלאה העת שלח אלוהים את בנו, ילוד אשה וכפוף לתורה" (גלטים ד' 4). לפי הפסוק הזה אלוהים האב שלח את בנו כאשר "מלאה העת". הרבה דברים התרחשו במאה הראשונה לספירה, שלפחות מבחינת ההבנה האנושית, נראה שהופכים את אותה תקופה לאידיאלית לביאתו של המשיח. הנה כמה מהם:

1) בקרב היהודים בימיו של ישוע היתה ציפייה עמוקה לביאתו הממשמשת וקרבה של המשיח. השלטון הרומי עורר בקרב היהודים רעב לביאתו של המשיח.

2) רומא איחדה חלק ניכר מהעולם תחת שליטתה, מה שסיפק למדינות מסוימות תחושה של אחדות. כמו כן, מכיוון שבאופן כללי האימפריה הרומית היתה בתקופה של שלום, ההתניידות ברחבי האימפריה היתה אפשרית, מה שסיפק בידי המאמינים הראשונים את היכולת להפיץ את הבשורה ברחבי העולם. חופש מסע שכזה לא היה אפשרי בתקופות אחרות.

3) כיבושי האמפריה הרומית נערכו מבחינה צבאית, לעומת הכיבוש היווני שהיה כיבוש תרבותי. גרסה "רווחת" של השפה היוונית (בשונה מיוונית קלאסית) היתה שפת המסחר שחלשה ברחבי כל האמפריה הרומית, מה שאפשר להעביר את מסר הבשורה בקרב קבוצות רבות ועמים שונים באמצעות שפה אחת משותפת.

4) העובדה שאלילי הנכר לא צלחו לספק בידם נצחון על הכיבוש הרומי גרמה לרבים לנטוש את עבודת האלילים. בו בזמן, בערים היותר "מתורבתות", הפילוסופיה והמדע היוונים של אותם ימים הותירו אחרים ריקים מבחינה רוחנית בדיוק כמו שהממשלות האתאיסטיות הקומוניסטיות מותירות חלל ריק מבחינה רוחנית בימינו.

5) דתות הנסתר של אותה תקופה שמו דגש על אל-מושיע ודרשו מחסידיהן להעלות קורבנות דם, מה שהפך את בשורת ישוע שהיתה כרוכה בקורבן אולטימטיבי אחד לדבר שאותם בני עמים יכלו להאמין בו. היוונים האמינו גם בחיי הנצח של הנפש (אבל לא של הגוף).

6) הצבא הרומי גייס חיילים מקרב הפרובינציות, כשהם פותחים בפני אותם חיילים את הדלת לתרבות ולרעיונות רומיים (כמו הבשורה) שטרם הגיעו לאותן פרובינציות רחוקות. הבשורה הוצגה לראשונה בבריטניה כתוצאה ממאציהם של חיילים רומים שהוצבו במקום.

האמירות שלעיל מבוססות על בחינתם של בני אדם את אותה תקופה והעלאת השערות באשר לשאלה מדוע אותה תקופת זמן היסטורית היוותה תקופה טובה לביאתו של ישוע. אבל אנחנו מבינים שדרכיו של אלוהים הן לא דרכינו (ישעיהו נ"ה 8), ויכול להיות שהסיבות שלעיל הן בין הסיבות שהובילו אותו לשלוח את ישוע דווקא בעת בה הוא נשלח, ויכול גם להיות שלא. מההקשר של פרקים ג' וד' באגרת אל הגלטים, עולה בברור שאלוהים ביקש לכונן בסיס באמצעות התורה שיסלול את הדרך לביאתו של המשיח. התורה נועדה לסייע לאנשים להבין את עומק טבעם החוטא (מעצם כך שאין ביכולתם למלא אחר כל מצוות התורה במלואן) כדי שהם יהיו מוכנים יותר לקבל את התרופה לאותו החטא באמצעות ישוע המשיח (גלטים ג' 23-22; רומים ג' 20-19). התורה הוצבה גם "כאומנת" (גלטים ג' 24) שנועדה להנחות אנשים אל ישוע המשיח. היא עשתה זאת באמצעות הנבואות הרבות אודות המשיח שכלולות בה והתגשמו בישוע. תוסיף לכך את מערכת הקורבנות שהצביע על הצורך בקורבן כתשלום עבור חטאי האדם כמו גם הליקויים והחולשות שלה עצמה (כשכל קורבן דרש הקרבה של קורבן נוסף מאוחר יותר). החלקים ההיסטוריים בתנ"ך, בנוסף לכך, ציירו תמונות ברורות של דמותו ופועלו של המשיח באמצעות מספר אירועים וחגים דתיים (כמו למשל נכונותו של אברהם להקריב את בנו יצחק לעולה, או תיאור המלאך שפסח על בתי העברים בעת יציאת ישראל ממצריים, וכד').

ולסיום, ישוע בא לעולם כשהוא בא כשהוא מגשים בכך נבואה ספציפית. בדניאל ט' 27-24 מדובר על "שבעים שבועים" או שבעים כפולות של שבע. מתוך ההקשר ה"שבועים" האלה הם קבוצות של שבע שנים, לא שבעה ימים. אנחנו יכולים לבחון את ההיסטוריה ולמקם על ציר הזמן את הפרטים של שישים ותשעה השבועים הראשונים (השבוע השבעים יתרחש מתי שהוא בעתיד). הספירה לאחור של שבעים השבועים מתחילה ב"מן מוצא דבר להשיב ולבנות ירושלים" (פס' 25). הצו הזה ניתן בימי ארתחשסתא הראשון בשנת 445 לפנה"ס (ראה נחמיה ב' 5). לאחר שבעה "שבועים" ועוד 62 "שבועים", או 69X7 שנים, דבר הנבואה אומר ש" ייכרת משיח ואין לו; והעיר והקודש ישחית עם נגיד הבא" וש"קיצו בשטף" (כלומר חורבן מאסיבי) (פס' 26). כאן לפנינו התייחסות ברורה למותו של המושיע על הצלב. לפני כמאה שנה, בספרו The Coming Prince (הנגיד הבא), סיר רוברט אנדרסון סיפק חישוב מדוייק של שישים ותשעה השבועים, תוך שימוש ב"שנים נבואיות", ובחינה של שנים מעוברות, שגיאות בלוח השנה, ושל השינויים במערב בין התקופה שלפני הספירה ולאחריה, וכיוצא בכך. החישוב שלו הראה ששישים ותשעה השבועים הסתיימו בו ביום בו נכנס ישוע בתרועות נצחון לירושלים, חמישה ימים לפני מותו על הצלב. בין אם תבחר לעשות שימוש בלוח הזמנים הזה, אם לאו, הנקודה היא שהתזמון של ביאתו של ישוע בבשר קשור בקשרי עבותות לנבואה המפורטת אותה תיעד דניאל יותר מחמש מאות שנים קודם לכן.

התזמון של ביאתו של ישוע בבשר היה כזה שבני זמנו היו מוכנים לביאתו. ולבני כל הדורות שחלפו מאז ועד היום יש די והותר עדות מספקת שמעידה על כך שישוע אכן היה המשיח המובטח שהגשים את נבואות התנ"ך שתיארו את ביאתו בפרטי פרטים.

English


חזור לעמוד הבית בעברית
למה אלוהים שלח את ישוע לעולם דווקא בזמן בו הוא נשלח? למה לא קודם לכן? או מאוחר יותר?