?מה אומרים כתבי הקודש על מלחמה רוחנית



שאלה: מה אומרים הכתובים על מלחמה רוחנית?

תשובה:
לעיתים קרובות, כשזה מגיע לנושא של מלחמה רוחנית, אנחנו נתקלים בשתי טעויות בסיסיות: הדגשה-מוגברת והדגשה-מועטה. יש כאלה שמטילים את האשמה על כל חטא, כל מאבק ובעיה על שדים שצריך לגרש. אחרים מתעלמים לגמרי מהתחום הרוחני ומהעובדה שכתבי הקודש עומדים על כך שמלחמתנו היא נגד כוחות רוחניים רעים בשמיים. המפתח להצלחה במלחמה רוחנית הוא למצוא את האיזון בהתאם למתואר בכתובים. ישוע גירש לעיתים שדים מאנשים, ולעיתים ריפא אנשים מבלי להזכיר את המצאותם של שדים או רוחות רעות בקרבם. השליח שאול מורה למאמינים להלחם בחטא שבקרבם (אל הרומים ו') ולהכריז מלחמה נגד השטן (אל האפסים ו' 18-10).

באגרת אל האפסים ו' 12-10 נאמר, "סוף דבר, חזקו בה' ובכוח גבורתו. ליבשו את מלוא נשק האלוהים למען תוכלו לעמד נגד נכלי השטן; כי לא עם בשר-ודם מלחמה לנו, אלא עם רשויות ושררות, עם מושלי חשכת העולם הזה, עם כוחות רוחניים רעים בשמיים". מהנאמר בפסוקים אלה אנחנו לומדים מספר אמיתות חיוניות: 1) אנחנו יכולים להיות חזקים רק דרך כוחו של האדון, 2) נשק האלוהים הוא שמגן עלינו, 3) מלחמתנו היא נגד כוחות רוחניים רעים שטניים. כך לדוגמה:

מיכאל שר המלאכים המתואר ביהודה פס' 9. מיכאל, שהיה כנראה אחד המלאכים החזקים ביותר, לא גער בשטן בכוחו שלו, אלא אמר, "יגער ה' בך". בהתגלות י"ב 8-7 אנחנו קוראים על אחרית הימים, אז ינצח מיכאל את השטן. ובכל זאת, כשזה מגיע לעימות עם השטן, מיכאל גוער בשטן בשם אלוהים והסמכות אינה שלו עצמו. רק דרך קשר אישי עם ישוע המשיח יש לנו כמאמינים סמכות לעמוד נגד השטן והשדים. רק בשמו אנחנו יכולים לגעור בכל כוח.

באגרת אל האפסים ו' 18-13 מופיע תיאור של כלי הנשק שאלוהים מצייד אותנו בהם. אנחנו צריכים לעמוד איתנים כשאנחנו: א) חגורים באמת, ב) לבושים שריון הצדק, ג) נועלים את בשורת השלום, ד) אוחזים במגן האמונה, ה) חובשים את כובע הישועה, ו) בידנו חרב הרוח, ז) ואנו מתפללים ברוח. מה מייצג כל חלק בנשק הרוחני שבאמתחתנו כשזה מגיע למלחמה הרוחנית? אנחנו צריכים לדבר את האמת נגד שקריו של השטן. אנחנו צריכים לבטוח בעובדה שאנחנו כבר נתפסים כצדיקים מכיוון שישוע הקריב את עצמו עבורנו. עלינו לבשר את הבשורה למרות כל ההתנגדויות שסובבות אותנו. אל לנו לפקפק באמונתנו, לא משנה כמה חזקה תהיה המתקפה. ההגנה האולטימטיבית שלנו היא הביטחון שיש לנו בישועתנו, והעובדה שכוחות רוחניים רעים לא יכולים לקחת אותה מאיתנו. נשק המתקפה שלנו צריך להיות דבר אלוהים, לא הדעות או הרגשות שלנו. עלינו ללכת בעקבות הדוגמה שהציג ישוע ולזהות שניצחונות רוחניים מושגים דרך תפילה.

ישוע הוא הדוגמה האולטימטיבית למלחמה רוחנית. איך ישוע התמודד עם מתקפה ישירה של השטן? "אז הובילה הרוח את ישוע אל המדבר להתנסות על-ידי השטן, ולאחר שצם ארבעים יום וארבעים לילה היה רעב. ניגש אליו המנסה ואמר: 'אם בן-האלוהים אתה, צווה שהאבנים האלה יהיו ללחם'. השיב ישוע ואמר: 'כתוב, לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על כל מוצא פי ה' '. לקח אותו השטן אל עיר הקודש והעמידו על פינת גג בית המקדש. אמר לו: 'אם בן-האלוהים אתה, השלך עצמך למטה, שהרי כתוב, כי מלאכיו יצווה לך, על כפיים ישאונך, פן תיגוף באבן רגלך'. אמר לו ישוע: 'עוד כתוב, לא תנסה את ה' אלוהיך'. לקח אותו השטן להר גבוה מאוד והראה לו את כל ממלכות תבל וכבודן. אמר אליו: 'את כל אלה אתן לך אם תיפול על פניך ותשתחווה לי'. השיב לו ישוע: 'הסתלק, השטן, הן כתוב, 'לה' אלוהיך תשתחווה ואותו לבדו תעבוד'. לאחר מכן עזב אותו השטן ומלאכים נגשו לשרתו" (מתי ד' 11-1). הדרך הטובה ביותר להלחם בשטן היא הדרך שהדגים לנו ישוע והיא ציטוט הכתובים, שכן השטן אינו יכול להתמודד עם חרב הרוח, דבר אלוהים החי.

דוגמה ללוחמה רוחנית קלוקלת אנחנו מוצאים בסיפורם של שבעת בני סקווה. "גם כמה יהודים משוטטים שעסקו בגרוש שדים ניסו לבטא את שם האדון ישוע על אחוזי רוחות רעות באמרם: 'אני משביע אתכן בישוע אשר שאול מכריז עליו!' העושים זאת היו שבעת בניו של סקווה, כהן גדול יהודי. השיבה הרוח הרעה ואמרה להם: 'את ישוע אני מכירה ומיהו שאול אני יודעת, אך מי אתם?' התנפל עליהם האיש בעל הרוח הרעה ובחזקה רבה גבר עליהם, עד כי ברחו מן הבית ההוא ערומים ופצועים" (מעשי השליחים י"ט 16-13). מה הייתה הבעיה כאן? שבעת בני סקווה ניסו לגרש את השד בשמו של ישוע. אבל לא די בכך. מאחר ולא היה להם קשר אישי עם ישוע, מילותיהם היו ריקות מסמכות וכוח. שבעת בני סקווה סמכו על כוח רוחני, לא על ישוע, ולא השתמשו בדבר אלוהים במלחמתם הרוחנית. כתוצאה מכך, הם ספגו מכות חריפות. אנחנו יכולים ללמוד מהדוגמה שלהם, ולנהל את מלחמתנו הרוחנית כפי שכתבי הקודש מורים.

מהו, אם כן, המפתח להצלחה במלחמה רוחנית? ראשית, לסמוך על כוחו של אלוהים ולא שלנו. שנית, לגעור בשדים בשמו של ישוע, לא שלנו. שלישית, לעטות על עצמנו את מלוא נשק האלוהים כהגנה. רביעית, עלינו לנהל את מלחמתנו באמצעות חרב הרוח – דבר אלוהים. ולסיום, עלינו לזכור שלמרות שאנחנו מנהלים מלחמה רוחנית נגד השטן ושדיו, לא כל חטא או בעיה הם שד שיש לגרש. "ברם בכל אלה, בעזרת האוהב אותנו, אנחנו יותר ממנצחים" (אל הרומיים ח' 37).



חזור לעמוד הבית בעברית



מה אומרים הכתובים על מלחמה רוחנית?