מהי ההשקפה לפיה ישוע ישוב אלי אדמות לפני מלכות אלף השנים?



שאלה: מהי ההשקפה לפיה ישוע ישוב אלי אדמות לפני מלכות אלף השנים?

תשובה:
ההשקפה לפיה ישוע ישוב אלי אדמות לפני מלכות אלף השנים גורסת שביאתו השנייה של ישוע תתרחש לפני מלכות אלף השנים במהלכה הוא ימלוך על הארץ במשך אלף שנים כשהמאמינים בו לצידו. בכדי שנוכל להבין ולפרש את הקטעים המקראיים שדנים במאורעות אחרית הימים, חשוב שנבין שני דברים: מהי דרך הולמת לפרוש הכתובים, ומהי ההבחנה בין ישראל (היהודים) לבין הקהילה (גוף המאמינים בישוע המשיח).

קודם כל, דרך נאותה לפירוש הכתובים מחייבת שהכתובים יפורשו באופן עקבי ובהקשר לתוכן הפסוקים. זאת אומרת שבבואנו לבאר קטע נתון, עלינו לפרשו בהקשר של הקהל אליו הוא נכתב, במסגרת ההיסטורית בו הוא נכתב ותוך התייחסות לרקע ול"מקום בחיים" של מי שכתבו את הקטע – כלומר, מי המחבר, הקהל המיועד, והרקע ההיסטורי של כל קטע שברצוננו לפרש. לעיתים קרובות הרקע ההיסטורי והתרבותי של הקטע הנלמד הוא שיעיד מהי המשמעות האמיתית של הפסוקים. חשוב גם לזכור שכתובים מפרשים כתובים. כלומר, לעיתים קרובות קטע מסויים ידון בנושא אליו יש התייחסות גם במקומות אחרים בכתובים. חשוב לפרש את כל הפסוקים האלה ולהניח להם לשפוך אור זה על זה בצורה עקבית.

וחשוב ביותר, תמיד יש לפרש את משמעות הפסוקים במשמעותם הרגילה, הפשוטה והמילולית אלא אם כן ההקשר של הקטע הנתון מעיד על כך שמדובר בדימוי מושאל באופיו. פירוש מילולי אינו מבטל את השימוש בצורת דיבור. הוא פשוט מעודד את המפרש שלא לחפש משמעות ציורית לפסוק נתון אלא אם זה מתאים להקשר בו הוא מופיע. חשוב שלא לחפש משמעות "עמוקה ורוחנית יותר" לכוונת הפסוק כפי שהוא על פניו. חיפוש משמעות עמוקה יותר הוא דבר מסוכן, שכן כשאנחנו עושים זאת, הבסיס לפירוש מדויק של הנאמר בפסוק מוחלף במחשבתו ותפיסתו של הקורא, במקום שיתבסס על הנאמר בכתובים. במקרה כזה אין לנו סטנדרטים אובייקטיבים לפירוש הפסוק, והכתובים הופכים כפופים להתרשמותו של כל אדם ופירושו האישי. האגרת השנייה לפטרוס א' 21-20 מזכירה לנו ש"מעולם לא יצאה נבואה על פי רצון האדם, אלא רוח הקודש הניעה בני אדם לדבר מטעם אלוהים".

כשאנחנו מיישמים עקרונות פירוש מקראי אלה, איננו יכולים אלא לראות שישראל (זרעו הפיזי של אברהם) והקהילה (כל קהל המאמינים) הינן שתי קבוצות נפרדות. חשוב להבין ולהכיר בכך שישראל והקהילה הן שתי ישויות נפרדות, שכן אם איננו מבינים אמת זו, נפרש את הכתובים בצורה מוטעית. אמת זו נכונה במיוחד בכל הקשור לפסוקים שדנים בהבטחות שניתנו לישראל (אלה שכבר התגשמו ואלה שצריכות להתגשם) שזוכים לפרוש והבנה מוטעים כשאדם זה או אחר מנסה להחיל אותם על הקהילה, או להיפך. זכור, ההקשר בו מופיע הפסוק הוא שיקבע למי מכוונים הדברים, והוא שיצביע על הפירוש הנכון ביותר לנאמר!

מתוך ההבנה הזו, נבחן כעת מספר קטעים בכתובים שדנים בהשקפה לפיה ישוע ישוב אלי אדמות לפני מלכות אלף השנים. בבראשית י"ב 3-1 אנחנו קוראים, "ויאמר ה' אל אברם: לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך; ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה. ואברכה מברכיך ומקללך אאור, ונברכו בך כל משפחות האדמה".

אלוהים מבטיח פה לאברהם שלושה דברים: צאצאים רבים; שהאומה שתצא מחלציו תמלא את הארץ; ושדרך זרעו של אברהם (היהודים) יבורכו למעשה כל בני האדם. בבראשית ט"ו 17-9, אלוהים מאשר את בריתו עם אברהם. אלוהים נוטל על עצמו את האחריות הבלעדית לשמירת הברית עם אברהם. כלומר, לא היה דבר כלשהו שאברהם יכל לעשות או לא לעשות שיביא לביטול הברית שאלוהים כרת עימו. בנוסף לכך, בקטע האמור נקבעו גבולות עבור הארץ שבסופו של דבר תיכבש על ידי היהודים. (לרשימה מפורטת של הגבולות, ראה דברים ל"ד. קטעים אחרים שדנים גם הם בארץ המובטחת הם דברים ל' 5-3 ויחזקאל כ' 44-42).

פרק ז' בשמואל ב' דן בשלטונו של המשיח במשך מלכות אלף השנים. בפסוקים 17-11 אנחנו מוצאים את ההבטחות שאלוהים נתן למלך דוד. אלוהים מבטיח לדוד שיהיו לו צאצאים, ושמתוך צאצאיו אלוהים יקים את מלכותו הנצחית. דברים אלה הם התייחסות לשלטונו של המשיח במהלך תקופת אלף השנים ולעולם ועד. חשוב לזכור שהבטחות אלוהים צריכות להתגשם באופן מילולי, ונכון לעכשיו הן טרם התגשמו. יש שמאמינים ששלטונו של שלמה היווה את ההתגשמות המילולית של נבואה זו. אבל תפיסה זו היא בעייתית: הטריטוריה עליה חלש שלמה אינה נתונה תחת שליטת ישראל כיום, ושלמה גם הוא אינו שולט היום בישראל! זכור שהבטחתו של אלוהים לאברהם הייתה שצאצאיו ישלטו בארץ לעולם, והבטחה זו טרם התגשמה. כמו כן, בשמואל ב' ז' נאמר שאלוהים יקים מלך שישלוט לנצח. שלמה, אם כן, אינו יכול להיות התגשמות ההבטחה שניתנה לדוד. המסקנה המתבקשת, אם כן, היא שזוהי הבטחה שעדיין צריכה להתגשם!

עכשיו בוא נבחן את הנאמר בהתגלות כ' 7-1 "ראיתי מלאך יורד מן השמיים ובידו מפתח התהום ושרשרת גדולה. הוא תפש את התנין, הנחש הקדמוני אשר הוא המלשין והשטן, וקשר אותו לאלף שנים. השליך אותו אל התהום וסגר וחתם עליו כדי שלא יתעה עוד את הגויים עד תום אלף השנים; אחרי כן צריך שיותר לזמן מעט. ראיתי כסאות; התישבו עליהם ומשפט ניתן בידם. ונפשות הנערפים על עדות ישוע ועל דבר אלוהים, ואלה אשר לא השתחוו לחיה ולצלמה ולא קיבלו את התו על מצחם ועל ידם - חיו ומלכו עם המשיח אלף שנים. שאר המתים לא חיו עד תום אלף השנים. זאת התחיה הראשונה. מאושר וקדוש מי שחלקו בתחיה הראשונה; על אלה אין למוות השני שלטון, כי יהיו כוהנים לאלוהים ולמשיח וימלכו איתו אלף שנים. אחרי כלות אלף השנים יותר השטן מכלאו".

לפי הקטע שלעיל ישוע ימלוך, פשוטו כמשמעו, על הארץ למשך אלף שנים. זכור שההבטחות שניתנו לדוד בקשר לשלטון צריכות להתגשם באופן מילולי, וטרם התגשמו. ההשקפה לפיה ישוע ישוב אלי אדמות לפני מלכות אלף השנים רואה את הקטע הזה כמתאר את ההתגשמות העתידית של הבטחה זו. אלוהים כרת ברית בלתי מותנית עם אברהם ודוד. הנבואות האלה טרם התגשמו במלואן. השלטון הפיזי של ישוע הוא האפשרות היחידה להתגשמות הברית בדיוק כפי שאלוהים הבטיח.

החלת השיטה המילולית של פירוש הכתובים מובילה לכך שכל חלקי הפאזל חוברים יחדיו לתמונה השלמה. כל נבואות התנ"ך אודות ביאתו הראשונה של ישוע התגשמו באופן מילולי. כפועל יוצא מכך, עלינו לצפות שכל הנבואות באשר לביאתו השנייה של ישוע תתגשמנה גם הן באופן מלולי. ההשקפה לפיה ישוע ישוב לפני פרוש מלכות אלף השנים היא הפרוש היחיד שעומד בקו אחד עם המשמעות המילולית של בריתותיו של אלוהים ונבואות אחרית הימים.



חזור לעמוד הבית בעברית



מהי ההשקפה לפיה ישוע ישוב אלי אדמות לפני מלכות אלף השנים?