מהו ייעוד מקדם? זו תפיסה שעומדת בקו אחד עם הנאמר בכתובים?



שאלה: מהו ייעוד מקדם? זו תפיסה שעומדת בקו אחד עם הנאמר בכתובים?

תשובה:
באגרת אל הרומים ח' 30-29 נאמר: "שכן את אלה שהכיר מקדם, אותם גם יעד להידמות לצלם בנו, כדי שיהיה הבכור בין אחים רבים. ואת אלה שיעד, להם גם קרא; ואת הקרואים גם הצדיק; ואת המוצדקים אף פאר בכבודו". ובאגרת אל האפסים א' 5, 11 אנחנו קוראים ש"הוא יעד אותנו להיות לו לבנים על ידי ישוע המשיח, כחפץ רצונו... ובו נועדה לנו נחלה, כי נבחרנו מראש לפי תכניתו של הפועל בכל בהתאם למחשבת רצונו". יש רבים שמתנגדים באופן נחרץ לדוקטרינה של ייעוד מקדם. אבל ייעוד מקדם היא אכן דוקטרינה מקראית. בכדי להבין את המשמעות של דוקטרינה זו עלינו לפנות ישירות אל הכתובים.

המילה proorizo שמתורגמת כ"ייעוד" בפסוקים שלעיל נושאת את המשמעות של "קביעה מראש", "הועדה", "החלטה מראש". הכוונה בייעוד מקדם, אם כן, היא שאלוהים כונן דברים מסוימים שנקבעו מראש, מקדם. מה קבע אלוהים מראש? על פי האגרת אל הרומים ח', הוא קבע מראש שאדם זה או אחר יהיה דומה לדמות בנו, יקרא צדיק ויפואר בכבוד. ביסודו של דבר, אלוהים קבע מראש שאנשים מסוימים יוושעו. פסוקים רבים מתייחסים לעובדה שהמאמינים בישוע נבחרו מקדם (מתי כ"ד 22, 32; מרקוס י"ג 20, 27; אל הרומים ח' 33; ט' 11; י"א 7-5, 28; אל האפסים א' 11; אל הקולוסים ג' 12; אל התסלוניקים א' 4; הראשונה אל טימותיאוס ה' 21; השנייה אל טימותיאוס ב' 10; טיטוס א' 1; הראשונה לפטרוס א' 2-1; ב' 9; השנייה לפטרוס א' 10). ייעוד מקדם הוא דוקטרינה מקראית שעומדת על כך שאלוהים בריבונותו בחר אנשים מסוימים לישועה.

אחת הטענות הרווחות כנגד הדוקטרינה של ייעוד מקדם היא שלמעשה בחירה מראש היא לא הוגנת. מדוע שאלוהים יבחר אנשים מסוימים ולא אחרים? מה שחשוב שנזכור הוא שאף אחד לא ראוי להיוושע. כולנו חטאנו (אל הרומים ג' 23) וכולנו ראויים לעונש נצחי (שם, ו' 23). כפועל יוצא מכך, הצדק בהחלט יהיה עם אלוהים לו יבחר להניח לכולנו לבלות את הנצח בגהינום. עם זאת, אלוהים בחר להציל חלק מאיתנו. לפיכך הוא לא מפגין חוסר הגינות כלפי אלה שלא נבחרו, שכן מלכתחילה הם מקבלים את מה שמגיע להם. הבחירה של אלוהים להרעיף חסד על אחדים היא לא עדות לכך שהוא חסר הגינות כלפי אחרים. אף אחד מאיתנו אינו ראוי לדבר מאלוהים – אי לכך, לאיש אין זכות להתנגד אם אינו מקבל דבר מאלוהים. לדוגמא, אם חמישה אנשים בקהל של עשרים יקבלו ממני כסף, האם החמישה עשר שלא קיבלו כסף יכעסו? סביר להניח שכן. האם יש להם זכות לכעוס? לא אין להם. מדוע? מכיוון שאני לא חייב כסף לאף אחד. פשוט החלטתי להפגין נדיבות כלפי חלק מהם.

אם אלוהים בוחר מי יוושע, זה לא אומר שבעצם אין מקום לרצון חופשי מבחינתנו לבחור ולהאמין בישוע? הכתובים אומרים שיש לנו בחירה חופשית – כל שעלינו לעשות הוא להאמין בישוע המשיח, וניוושע (יוחנן ג' 16; אל הרומים י' 10-9). אין בכתובים שום ראייה לכך שאלוהים דוחה מישהו שמאמין בו ודורש אותו (דברים ד' 29). איכשהו, במסתוריות של אלוהים, ייעוד מראש פועל בד בבד לצד המשיכה של אדם לאלוהים (יוחנן ו' 44) ומאמין לישועתו (אל הרומים א' 16). אלוהים קבע מראש מי יהיו אלה שיוושעו, עם זאת אנחנו חייבים לבחור בישוע על מנת להיוושע. שתי עובדות אלה הן האמת לאמיתה. כדברי הכתוב, "מה עומק עושר האלוהים, מה עומק חכמתו ודעתו! אין חקר למשפטיו ואין משיג את דרכיו" (אל הרומים י"א 33).



חזור לעמוד הבית בעברית



מהו ייעוד מקדם? זו תפיסה שעומדת בקו אחד עם הנאמר בכתובים?