?מי היו שנים-עשר התלמידים/ שליחים של ישוע המשיח



שאלה: ישוע הוא אכן המשיח?

תשובה:
במתי א' 16, כמו גם במקומות רבים אחרים, ישוע מכונה "המשיח". התנ"ך חזה את ביאתו של המשיח, והברית החדשה מגלה שהמשיח הוא לא אחר מאשר ישוע מנצרת.

היהודים ציפו לביאתו של משיח שיגשים מספר דברים בהתבסס על נבואות התנ"ך: המשיח יוולד לבית דוד (ישעיהו ט' 6), בבית לחם (מיכה ה' 2) לבתולה (ישעיה ז' 14). הוא יהיה נביא כמו משה (דברים י"ח, י"ח), כהן בדומה למלכי-צדק (תהילים ק"י 4), מלך (ישעיהו י"א 4-1), שיסבול לפני שיזכה לתהילה (ישעיהו נ"ג). ישוע ענה על כל אחת מהדרישות המשיחיות האלה.

ישוע נולד לשבט יהודה ולבית דוד (לוקס ג' 30), בבית לחם (לוקס ב' 7-4) לבתולה (לוקס א' 27-26).

ישוע היה גם נביא בדומה למשה. משה וישוע היו שניהם נביאים "אשר ידעו ה' פנים אל פנים" (דברים ל"ד 10 ; וראה יוחנן ח' 38). עם זאת, ישוע נעלה ממשה, שכן בעוד משה הציל את בני ישראל מעבדות במצרים, ישוע משחרר אותנו מהשעבוד למוות ולחטא. בניגוד למשה, ישוע לא רק מייצג את אלוהים – הוא אלוהים (יוחנן י' 30). ישוע לא רק מוביל אותנו לארץ המובטחת; הוא לוקח אותנו לשמיים לנצח (יוחנן י"ד 3-1). סיבות אלה ואחרות מעידות על כך שישוע נעלה ממשה עשרות מנים.

לפי התנ"ך המשיח צריך למלא גם תפקידי כהונה. ישוע לא היה משבט לוי, ורק ללויים מותר היה לשמש ככהנים. כיצד, אם כן, היה ישוע ראוי לשמש ככהן? ישוע הוא כהן "על דברתי מלכי-צדק" (בראשית י"ד; תהילים ק"י 4; האיגרת אל העברים ו' 20). מלכי-צדק חי קודם להקמת בית המקדש. שמו מעיד על זהותו ואופיו כמלך צדיק. מלכי-צדק נקרא גם "מלך שלם", כלומר "מלך השלום" (האיגרת אל העברים ז' 2). מלכי-צדק ברך את אברהם (הנעלה מברך את הנחות ממנו, האיגרת אל העברים ז' 7), ואברהם נתן למלכי-צדק מעשר. כפועל יוצא מכך, ככהן שכהונתו ככהונת מלכי-צדק, ישוע עולה על אברהם (ראה יוחנן ח' 58) ועל הכהנים משבט לוי. הוא כהן שמוצאו משמים, שמקריב קורבן שמסיר את החטא אחת ולתמיד, ולא רק מעלים אותו באופן זמני.

כדי להיות המשיח, ישוע חייב היה להיות גם מלך. ישוע הוא משבט יהודה, שבט המלוכה. כשנולד ישוע, חכמים מהמזרח הגיעו בחיפושם אחר מלך היהודים (מתי ב' 2-1). ישוע ניבא שיום יבוא והוא ישב על כס כבודו (מתי י"ט 28; כ"ה 31). רבים מבני ישראל ראו בישוע את המלך לו חיכו זמן כה רב, וציפו שהוא יעלה מייד לכס המלכות (לוקס י"ט 11), למרות שבאותו שלב מלכותו לא היתה מן העולם הזה (יוחנן י"ח 36). בסוף חייו של ישוע, בעת משפטו לפני פילטוס, ישוע לא גונן על עצמו, למעט מענה לחיוב לשאלתו של פילטוס אם הוא מלך היהודים (מרקוס ט"ו 2).

בישעיהו נ"ג אנחנו קוראים על עבד ה' המוכה והסובל. ישוע הגשים נבואה זו של ישעיהו מלפני ומלפנים. על הצלב ישוע היה "נבזה" עד כדי כך שאנחנו "לא חשבנוהו" (ישעיהו נ"ג 3). הוא היה "מנוקב" (פסוק 5) ו"ניגש ונענה" (פסוק 7). הוא מת לצד פושעים, אך נקבר בקברו של איש עשיר (פסוק 9; השווה מרקוס ט"ו 27; מתי כ"ז 60-57). לאחר סבלו ומותו, ישוע המשיח קם לתחייה (ישעיהו נ"ה 11; השווה לאיגרת הראשונה אל הקורינתים ט"ו 4) וזכה לתהילה (ישעיהו נ"ג 12). פרק נ"ג בספר ישעיהו מהווה את אחת הנבואות הברורות ביותר המזהות את ישוע כמשיח; זהו אותו הפרק שקרא הסריס האתיופי כשפיליפוס פגש אותו והסביר לו אודות ישוע (מעשי השליחים ח' 35-26).

ישנן ראיות נוספות לכך שישוע הוא המשיח. לכל אחד מחגי ה' בתנ"ך יש קשר כזה או אחר לחייו של ישוע. כשישוע בא לעולם לראשונה הוא היה קורבן הפסח שלנו (יוחנן א' 29), המצות שלנו (יוחנן ו' 35), והביכורים שלנו (האיגרת הראשונה אל הקורינתים ט"ו 20). בחג השבועות המאמינים בישוע נמלאו ברוח הקודש ששלח ישוע (מעשי השליחים ב' 4-1). כשישוע יחזור בשנית, אנחנו נשמע את צעקת המלאך הראשי ואת תרועת שופר אלוהים. זה לא מקרה שהראשון בין חגי הסתיו הוא יום תרועה. כשישוע יחזור שנית הוא ישפוט את העולם. זוהי התגשמות של החג הבא, יום כיפור. לאחר מכן ישוע יכונן את מלכות אלף השנים שלנו וימלוך מעל כס מלכותו של דוד. בכך יתגשם האחרון מבין חגי הסתיו, חג הסוכות, כשאלוהים ישכון יחד איתנו.

עבור אלה מאיתנו שמאמינים בישוע כאלוהים וכמושיע, הראיות לכך שישוע הוא המשיח בלתי ניתנות לערעור. מדוע, אם כן, מרבית היהודים אינם מקבלים את ישוע כמשיח שלהם? גם ישעיהו וגם ישוע ניבאו שבני ישראל ילקו בעיוורון רוחני כעונש על חוסר אמונתם (ישעיהו ו' 10-9; מתי י"ג 15-13). בנוסף לכך, מרבית היהודים בימי ישוע ציפו לבואו של מושיע פוליטי ותרבותי, ולא למושיע שיטהר אותם מחטא ומעוון. הם רצו שישוע ישחרר אותם מעולה של רומא ויהפוך את ציון לבירת העולם (ראה מעשי השליחים א' 6). הם לא יכלו להבין איך ישוע הכנוע ושפל הרוח יוכל לעשות זאת.

סיפור יוסף הוא הקבלה מעניינת לעובדה שהיהודים אינם מזהים את המשיח שלהם. יוסף נמכר לעבדות בידי אחיו, ולאחר טלטלות רבות התמנה לראש ממשלת מצריים. כשרעב כבד היכה במצריים ובישראל, אחיו של יוסף ירדו למצריים כדי לקנות אוכל, ופגשו את יוסף – אבל לא זיהו אותו. אחיהם עמד לפניהם, אבל הם לא הכירו אותו. הם לא זיהו את יוסף מסיבה פשוטה: הוא לא נראה כמו שהם ציפו שהוא ייראה. הוא היה לבוש כמצרי; הוא דיבר כמו מצרי; הוא חי כמו מצרי. המחשבה שהוא עשוי להיות אחיהם האבוד משכבר הימים כלל לא עלתה על דעתם – בסופו של דבר, יוסף היה רועה עברי, ולא נסיך מצרי. בדומה לכך, מרבית היהודים לא זיהו (ועדיין אינם מזהים) את ישוע כמשיח שלהם. הם ציפו למלך גשמי, לא למושל של ממלכה רוחנית. (רבנים רבים מפרשים את זהותו של העבד הסובל בישעיהו נ"ג כעם ישראל שסבל עקב מעשיהם של עמים אחרים). עיוורונם היה כה גדול, שאפילו הנסים הרבים שחולל ישוע לא שינו את דעתם (מתי י"א 20).

יחד עם זאת, בימי ישוע היו רבים שכן הכירו בַאמת אודותיו. הרועים בבית לחם הכירו בכך (לוקס ב' 17-16). שמעון בבית המקדש הכיר בהיותו המשיח (פסוק 34). חנה ראתה “ודברה על הילד באזני כל המחכים לגאולה בירושלים" (פסוק 38). שמעון כיפא והשליחים האחרים הכירו במשיחיותו (מתי ט"ז 16). מי ייתן ועיניהם של רבים אחרים תפקחנה וגם הם יכירו בכך שישוע הוא משיח שמקיים גם את התורה וגם את דברי הנביאים (מתי ה' 17).



חזור לעמוד הבית בעברית



ישוע הוא אכן המשיח?