שאלה
?מי היו שנים-עשר התלמידים/ שליחים של ישוע המשיח
תשובה
כשהמילה "לכבות" מופיעה בכתובים, בדרך כלל הכוונה לכיבוי אש. כשהמאמין המשיחי עוטה על עצמו את מגן האמונה, כחלק ממערך הנשק שסיפק בידינו אלוהים (אפסים ו' 16), הוא מכבה באמצעותו את כוח החיצים הבוערים שמטיח בו השטן. ישוע תיאר את הגהינום כמקום בו בוערת אש שלא "תכבה" לעולם (מרקוס ט' 44, 46, 48). בדומה לכך, רוח הקודש היא אש ששוכנת בקרבו של כל מאמין משיחי. היא רוצה לבוא לידי ביטוי בכל הפעולות והגישות שלנו. כשאנחנו כמאמינים לא מאפשרים לרוח הקודש להראות במעשים שלנו, כשאנחנו עושים דברים שאנחנו יודעים שאנחנו לא צריכים לעשות, אנחנו מכבים או מעציבים את רוח הקודש. אנחנו לא מניחים לרוח הקודש לעשות את מה שהוא רוצה לעשות בחיינו.
כדי להבין מה זאת אומרת להעציב את רוח הקודש, אנחנו חייבים קודם כל להבין שרוח הקודש הוא ישות. רק אדם או ישות יכולים לחוות עצב; כפועל יוצא מכך, רוח הקודש חייב להיות ישות אלוהית כדי שיוכלו להיות לו רגשות. כשאנחנו מבינים שרוח הקודש הוא ישות, שבדומה לנו חווה רגשות, אנחנו יכולים להבין טוב יותר איך הוא יכול להתעצב, בעיקר מכיוון שעצב הוא רגש שגם אנחנו חווים. באגרת אל האפסים ד' 30 נאמר שאל לנו להעציב את רוח הקודש. אנחנו מעציבים את רוח הקודש כשאנחנו חיים כמו הלא-מאמינים (ד' 19-17, כשאנחנו משקרים (ד' 25), כשאנחנו כועסים (ד' 27-26), גונבים (ד' 28), מקללים (ד' 29), כשאנחנו מלאים מרירות (ד' 31), כשאנחנו לא סולחים (ד' 32), וכשאנחנו מתנהגים בפריצות מינית (ה' 5-3). להעציב את הרוח זאת אומרת להתנהג באופן רווי חטא, בין אם רק במחשבותינו או במחשבה ומעשה גם יחד.
העצבת או כיבוי רוח הקודש זהים זה לזו מבחינת ההשלכות שלהם. בשני המקרים אורח חיים חסוד שמפאר את אלוהים אינו מתאפשר. שניהם מתרחשים כשמאמין משיחי חוטא נגד אלוהים והולך בעקבות מאוויי הבשר שלו. הדרך הנכונה היחידה שעלינו לקחת היא הדרך שמובילה את המאמין קרוב יותר לאלוהים ולטהרה, והרחק מהעולם ומהחטא. בדיוק כמו שאנחנו לא אוהבים שמעציבים אותנו, ובדיוק כמו שאנחנו לא רוצים לכבות דבר טוב – כך עלינו לא להעציב או לכבות את רוח הקודש בסירוב ללכת בעקבות ההכוונה וההדרכה שלו.
English
מה זאת אומרת להעציב או לכבות את רוח הקודש?
