באיזה אופן צריכים מאמינים להטיל משמעת על ילדיהם? מה אומרים על כך הכתובים?


שאלה: באיזה אופן צריכים מאמינים להטיל משמעת על ילדיהם? מה אומרים על כך הכתובים?

תשובה:
בעבר, הטלת משמעת פיזית על ילדים הייתה מקובלת ורווחת. אבל בשנים האחרונות, הכאה (וצורות אחרות של ענישה גופנית) הוחלפו ב"פסק-זמן" או עונשים אחרים שאינם כוללים הטלת משמעת פיזית. למעשה, במספר מדינות, הכאת ילדים הוצאה מחוץ לחוק. הורים רבים אינם מכים את ילדיהם מחשש שהדבר ידווח לרשויות וילדיהם יילקחו מהם. אל תבין אותי לא נכון – אנחנו בשום פנים ואופן לא תומכים בהתעללות בילדים. לעולם אין להעניש ילד באופן פיזי עד לכדי מצב שגורם לו נזק גופני או נפשי. אבל לפי הכתובים, הטלת עונש גופני בצורה הולמת ומרוסנת היא דבר חיובי שתורם לבריאותו הנפשית של הילד ולדרך נכונה של גידולו.

פסוקים רבים בכתובים תומכים למעשה בענישה פיזית - ”חושך שבטו שונא בנו, ואוהבו שיחרו מוסר" (משלי י"ג 24; ופסוקים דומים כמו משלי כ' 30; כ"ב 15). כתבי הקודש מדגישים את החשיבות שבהטלת משמעת. משמעת היא דבר שעל כולנו ללמוד ולהחיל על חיינו אם ברצוננו להיות אנשים בעלי תועלת לחברה, והרבה יותר קל ללמוד משמעת כשצעירים. ילדים חסרי משמעת גדלים להיות מרדניים, חסרי כבוד לסמכות וכפועל יוצא מכך, בבגרותם הם מתקשים לציית לאלוהים ולהתהלך בדרכיו. אלוהים משתמש במשמעת כדי לתקן את דרכינו ולהדריך אותנו לתלם הישר, לעודד אותנו לחזור בתשובה על מעשינו (תהילים צ"ד 12; משלי א' 7; ו' 23; י"ב 1; י"ג 1; ט"ו 5; ישעיהו ל"ח 16; אל העברים י"ב 9 - ואלה הם רק חלק מהפסוקים שעניינם הטלת משמעת הולמת).

פעמים רבות מתעוררות בעיות כשהורים מסויימים הם פאסיביים או אגרסיביים מדי בכל הנוגע לגידול ילדיהם. אלו שאינם מאמינים בהכאת ילדיהם, לעיתים חסרים את היכולת לתקן ולהטיל משמעת בצורה נכונה, וכתוצאה מכך ילדיהם גדלים מחוסרי רסן ולא צייתנים. חינוך שכזה פוגע לאורך הזמן בילדים. "שבט ותוכחת יתן חכמה, ונער משולח מביש אמו" (משלי כ"ט 15). לעומת זאת ישנם הורים שלא מפרשים כהלכה את הגדרת הכתובים לגבי הטלת משמעת (או שהם פשוט נהנים להתעלל בחלשים מהם) ומשתמשים בדברי הכתובים כהצדקה להתעללות וליחס הגרוע שלהם לילדיהם.

הטלת משמעת נועדה ללמד איך ללכת בדרך הנכונה. "כל מוסר בעת בואו אינו נחשב לשמחה כי אם לעצב, אבל אחרי כן יתן פרי שלום וצדקה למתחנכים בו" (אל העברים י"ב 11). המשמעת שאלוהים מטיל היא מלאת חסד ואהבה, וכך צריכה להיות גם המשמעת שמטילים הורים על ילדיהם. לעולם אין להכות ילד במטרה לגרום לו נזק או כאב, אלא לחבוט במהירות (בישבן, שהוא המקום הכי מרופד בגוף הילד) במטרה ללמד את הילד שהמעשה שהוא עשה אינו מקובל על הוריו. לעולם אין להשתמש בהכאה כדרך לפריקת כעסים ותסכול או מתוך חוסר שליטה.

"ואתם האבות, אל תכעיסו את בניכם, אלא גדלו אותם במוסר ה' ובתוכחתו" (אל האפסים ו' 4). הכתובים נותנים את אישורם להטלת משמעת על ילדינו בשעת הצורך. הטלת המשמעת האמורה כוללת ריסון, תיקון, ובשעת הצורך אף הטלת עונש פיזי מתוך אהבה, לא מתוך כעס ואכזריות.

"ואתם האבות אל תכעיסו את בניכם אך גדלום במוסר אדונינו ובתוכחתו" (אל האפסיים 6:4). לגדל ילד ולהטיל עליו משמעת מאושר ע"י האדון וזה כולל ריסון, תיקון, וכן הטלת עונש פיזי מתוך אהבה.

English
חזור לעמוד הבית בעברית
באיזה אופן צריכים מאמינים להטיל משמעת על ילדיהם? מה אומרים על כך הכתובים?