?האם ישוע באמת היה קיים? האם קיימות הוכחות היסטוריות לקיומו של ישוע המשיח



שאלה: ישוע באמת התקיים? יש הוכחות היסטוריות כלשהן לקיומו של ישוע המשיח?

תשובה:
בדרך כלל כשהשאלה הזו נשאלת, נוסף לכך הסייג, "מחוץ לכתובים". לפני כל דבר אחר, חשוב לי לעמוד באופן חד משמעי על כך שאנחנו לא תומכים ברעיון שאי אפשר לראות בכתובים מקור להוכחת קיומו של ישוע. הברית החדשה מכילה מאות התייחסויות לישוע המשיח ודי והותר בה בכדי לאמת את קיומו ההיסטורי.

יש שמתארכים את זמן כתיבת הבשורות למאה השנייה לספירה, יותר ממאה שנים לאחר מותו של ישוע. גם אם הנחה זו צודקת (ואנחנו לא מסכימים עם קביעה זו), במונחים של הוכחות עתיקות, העלאת הדברים על הכתב כמאתיים שנה לאחר התרחשות המאורעות בהחלט נחשבת מהימנה. רובם המכריע של חוקרי הברית החדשה (מאמינים ולא מאמינים גם יחד) תומכים, עם זאת, בהנחה שאיגרות שאול (או לפחות אחת מהן) נכתבו כבר באמצע המאה הראשונה לספירה. כלומר, פחות מארבעים שנה לאחר מותו של ישוע. במונחים של הוכחות מתקופת העת העתיקה, בידינו הוכחה חותכת לקיומו בישראל של האיש הנקרא ישוע בראשית המאה הראשונה לספירה.

חשוב גם לעמוד על כך שבשנת 70 לספירה, כבשו והחריבו הרומאים את ירושלים וחלק ניכר מכלל הארץ והרגו את מרבית תושביה. ערים שלמות נשרפו עד לאפר! מסיבה זו, ממש לא צריך להפתיע אותנו שהוכחות רבות על קיומו של ישוע הושמדו. רבים מאלה שהיו עדים לקיומו של ישוע נהרגו ודאי גם הם. עובדה זו צמצמה ללא כל ספק את מספר עדי הראייה לישוע ששרדו עד לימי החורבן.

באשר לטענה שפועלו של ישוע היה מוגבל לאזור שבאופן יחסי היה חסר חשיבות מיוחדת, בפינה קטנה של האימפריה הרומית, אפשר למצוא כמות מפתיעה של מידע אודות ישוע במקורות היסטוריים חילוניים. כמה מההוכחות ההיסטוריות החשובות ביותר הן כדלקמן:

טקיטוס הרומאי שחי במאה הראשונה לספירה ונחשב לאחר מההיסטוריונים המהימנים של העולם העתיק, הזכיר בכתביו את המשיחיים (המאמינים בישוע המשיח) שלדבריו האמינו באמונות תפלות וסבלו תחת ידיו של פונטיוס פילאטוס, בימיו של טיבריוס. סווטוניוס, המזכיר הראשי של הקיסר אדריאנוס, כתב כי היה איש שנקרא "משיח" (Chrerstus) שחי במשך המאה הראשונה (אנלים 15.44).

ההסטוריון היהודי המפורסם ביותר בעת הקדומה הוא ללא עוררין יוספוס פלאביוס. בכתביו העתיקים הוא מזכיר את יעקב, “אחיו של ישוע אשר נקרא משיח”. בספרו "קדמוניות היהודים" מופיעה פסקה שנוייה במחלוקת בה נאמר: “ובאותו זמן היה ישוע, איש חכם, אם אפשר לקרוא לו איש. שכן היה עושה מעשי פלא והיה רבם של הבריות, שקיבלו את האמת בהנאה, והוא משך אחריו יהודים רבים וגם מן ההלינים. הוא היה המשיח. וכשהוציא פילאטוס דינו לתלייה על פי מסירתם של האנשים הראשונים (במעלה) אצלנו, לא פסקו (מלאהוב אותו) אלה שאהבוהו תחילה. שכן נתגלה אליהם ביום השלישי והוא שוב חי, לאחר שנביאי אלוהים ניבאו עליו דבר כזה, (וגם) רבבות נפלאות אחרות. ועד היום לא פס שבט המשיחיים, הנקרא (כך) על שמו" (קדמוניות היהודים, ספר 18, פרק ג', פסקה ג').

יוליוס אפריקנוס מצטט את ההיסטוריון טאלוס בדיון על החושך ששרר עקב צליבתו של המשיח (כתבי אקסטנס, 18).

פליניוס הצעיר, כתב על הנהלים הקדומים של עבודת האלוהים בקרב המאמינים המשיחיים שסגדו לישוע כלאלוהים והיו מאוד מוסריים, בכתביו אנחנו מוצאים הערה על חגיגת האהבה וסעודת האדון (המכתבים, 10:96).

התלמוד הבבלי (סנהדרין מ"ג ע"א) מאשר את צליבתו של ישוע בערב פסח ואת ההאשמות נגדו שעסק בכשפים ועודד את היהודים לכפירה באלוהים.

לוסיאן מסמוסאטה היה מחבר יווני מהמאה השנייה לספירה שהודה בכך שאותו ישוע, לו סגדו המאמינים המשיחיים, הציג לימוד חדש בעקבותיו הוא נצלב. לדבריו משנתו של ישוע כללה אחווה בין המאמינים, חשיבות בהכחשת אלילים ואת חשיבותה של הישועה. המאמינים בישוע חיו לפי חוקיו ומצוותיו והאמינו שיזכו לחיי נצח. כמו כן הם התאפיינו בבוז שלהם למוות, במסירות העצמית שלם, ובויתור שלהם על דברים חומריים.

מארה בר-סרפיון מאשר כי לימדו את ישוע להיות איש חכם וישר, והוא נחשב בעיני רבים כמלך ישראל, שהוצא להורג על ידי היהודים, ועל פי מה שמלמדים מאמיניו, הוא ממשיך לחיות.

בנוסף לכך בידינו גם הכתבים הגנוסטיים (בשורת האמת, האפוקריפה של יוחנן, הבשורה עפ"י תומאס, המחקר על התחייה ועוד) שמזכירים כולם את ישוע.

למעשה, אנחנו יכולים כמעט לשחזר את הבשורה רק בהסתמך על מקורות חילוניים: ישוע כונה משיח (יוספוס), עשה "קסמים", לימד את ישראל דבר חדש, וניתלה בעקבות זאת לפני חג הפסח (התלמוד הבבלי) ביהודה (טקיטוס). הוא טען שהוא אלוהים וכי הוא ישוב (ר' אליעזר), והמאמינים בו סגדו לו כלאלוהים (פליניוס הצעיר).

לסיכום, אנחנו מאמינים שישנן הוכחות מכריעות לקיומו של ישוע המשיח, גם בקרב היסטוריונים חילוניים וגם בכתבי הקודש. אך נדמה שהוכחה החותכת ביותר לקיומו של ישוע היא העובדה שאלפי מאמינים במאה הראשונה לאחר הספירה, כולל שנים-עשר השליחים, היו מוכנים להקריב את חייהם ולמות כקדושים מעונים עבור ישוע. אנשים ימותו עבור מה שהם מאמינים שהוא אמת, אבל אף אחד לא יהיה מוכן למות עבור דבר שהוא יודע שהוא שקר.



חזור לעמוד הבית בעברית



ישוע באמת התקיים? יש הוכחות היסטוריות כלשהן לקיומו של ישוע המשיח?