מה אומרים הכתובים על אחיזת שדים?



שאלה: מה אומרים הכתובים על אחיזת שדים?

תשובה:
בכתבי הקודש אנחנו מוצאים מספר דוגמאות לאנשים שהיו נתונים תחת השפעת של שדים, או בלשון הכתובים, אחוזי שדים (מתי ט' 33-32; י"ב 22; י"ז 18; מרקוס ה' 20-1; ז' 30-26; לוקס ד' 36-33; כ"ב 3; מעשי השליחים ט"ז 18-16). מתיאורים אלה ביכולתנו ללמוד מהם הסממנים לכך שאדם נתון תחת השפעת שדים ולהבין איך אדם הופך אחוז שדים. בחלק מהמקרים אנחנו רואים שאחיזת שדים גורמת למגבלות פיזיות כמו חוסר יכולת לדבר, סימפטומים של אפילפסיה, עיוורון וכיו"ב. במקרים אחרים, השדים שפועלים בקרבו של אדם גורמים לו לעשות רע, כמו במקרה של יהודה איש קריות למשל. במעשי השליחים ט"ז 18-16 הרוחות הרעות הן שמאפשרות לנערה המשרתת לראות מעבר למה שיכלה לדעת באופן אנושי. בארץ הגרשיים אנחנו קוראים על אדם שהיה אחוז בלגיון שדים, שהעניקו לו כוח על טבעי; הוא הסתובב עירום, וחי בין המצבות. המלך שאול, לאחר שמרד נגד אלוהים, הוטרד על-ידי רוחות רעות (שמואל א' ט"ז 15-14; י"ח 11-10; י"ט 10-9) שגרמו לו להיות דכאוני ומילאו אותו ברצון הולך וגובר להרוג את דוד.

ישנם סממנים רבים שיכולים להעיד על אחיזת שדים באדם כלשהו, כמו ליקוי פיזי שאין לו קשר כלשהו לבעיה פיזיולוגית, שינויים באישיות כמו דיכאון או אלימות לא אופיינית, כוח על טבעי, חוסר התחשבות בצניעות או מעורבות חברתית לא "נורמלית", או אפילו היכולת לדעת ולחלוק מידע שבאופן טבעי אדם לא יכול לדעת. חשוב שנבין שכמעט לכל הסממנים האמורים יכול להיות גם הסבר אחר, לכן אל לנו לתייג כל אדם מדוכא או אפילפטי כאחוז שדים. מצד שני, אני חושש שבתרבות המערבית, אנחנו כנראה לא לוקחים ברצינות רבה מספיק את מעורבותם של אנשים בפעילות שטנית.

בנוסף לסממנים הפיזיים או הרגשיים, אפשר גם לראות את ההשפעות הרוחניות שמעידות על פעילות של רוחות רעות. בכך נכללים סירוב לסלוח (השנייה אל הקורינתים ב' 11-10) ואמונה והפצה של תורות שקר, במיוחד בקשר לישוע המשיח ולפועלו הגואל והמכפר (השנייה אל הקורינתים י"א 4-3, 15-13; הראשונה לטימותיאוס ד' 5-1; הראשונה ליוחנן ד' 3-1).

באשר למעורבותם של שדים בחייהם של מאמינים, אנחנו יכולים לקחת את השליח שמעון כיפא כדוגמה לכך שמאמין יכול להיות נתון להשפעת השטן (מתי ט"ז 23). יש שטוענים שמאמינים שנתונים תחת השפעה שטנית מאסיבית הם "אחוזי שדים", אבל בשום מקום בכתובים אנחנו לא מוצאים עדות לכך שמאמין בישוע היה "אחוז בשדים". מרבית חוקרי הכתובים גורסים שמאמין משיחי לא יכול להיות אחוז בשדים שכן רוח הקודש שוכנת בקרבו (הראשונה אל הקורינתים ו' 19; השנייה אל הקורינתים א' 22; ה' 5).

הכתובים לא מתארים מפורשות איך אדם פותח עצמו לאחיזת שדים. אם ניקח את יהודה איש קריות כמקרה מייצג, הוא פתח את ליבו לשטן (על-ידי תאוות בצע – יוחנן י"ב 6). יכול להיות שכשאדם מניח לחטא כלשהו להפוך לאורח חיים ולשלוט בחייו, הרי שיש בכך הזמנה לשד לבוא ולתפוס מקום כבוד בחייו של אותו אדם. מאמינים שמשרתים בשליחות הבשורה במקומות שונים בעולם מעידים כי אחיזת שדים קשורה כנראה גם לעבודת אלילים או החזקה בחפצים שקשורים לכתות או טקסי פולחן ותורת הנסתר. כתבי הקודש קושרים באופן עקבי את עבודת האלילים לסגידה לשדים (ויקרא י"ז 7; דברים ל"ב 17; תהילים ק"ו 37; הראשונה אל הקורינתים י' 20), לכן זה לא צריך להפתיע אותנו שמעורבות בדתות שקר, כתות או תורת הנסתר והמנהגים והטקסים שקשורים אליהם יכולים לפתוח את הדלת שתאפשר לשדים להשתלט על ליבו וחייו של אדם.

בהתבסס על הפסוקים והעדויות שלעיל, אני מאמין שאנשים רבים נותנים בחייהם מקום למעורבות שטנית באמצעות חטא מתמשך כלשהו או מעורבות בפעילות כתתית (במודע או שלא במודע). דוגמאות לכך כוללות בין היתר חוסר מוסריות, התמכרות לסמים או אלכוהול שמשנה את התודעה והתובנה של המשתמש; מרד; מרירות; מדיטציה טרנסנדנטלית וכיו"ב. בתרבות המערבית בימינו אנחנו עדים לצמיחה הולכת וגוברת בלימוד על דתות המזרח הרחוק תחת המסווה של תנועת העידן החדש.

אך יש דבר אחד שאל לנו לשכוח. השטן ועושי דברו אינם יכולים לעשות דבר לאיש אלא אם ניתנת להם רשות לכך מאלוהים (איוב א', ב'). השטן חושב שהוא מגשים את מטרותיו שלו, אך בעצם הוא מגשים את מטרותיו הטובות של אלוהים, כמו במקרה של בגידת יהודה. יש אנשים שפיתחו משיכה לא בריאה לכתות ופעילות שטנית. משיכה שכזו היא אווילית ועומדת בניגוד לכתבי הקודש. אם אנחנו דורשים את אלוהים בחיינו, עוטים על עצמנו את המגן שהוא סיפק לנו וסומכים על כוחו ולא על כוחנו (אל האפסים ו' 18-10) אין לנו מה לפחד מהשטן, כי אלוהים הוא ששולט על הכל ובכל!



חזור לעמוד הבית בעברית



מה אומרים הכתובים על אחיזת שדים?