מה מקור האיבה בין יהודים לערבים ומוסלמים?


שאלה: מה מקור האיבה בין יהודים לערבים ומוסלמים?

תשובה:
בראש ובראשונה, חשוב להבין שלא כל הערבים הם מוסלמים, ולא כל המוסלמים הם ערבים. למרות שהרוב המכריע של הערבים הם אכן מוסלמים, הרי שישנם ערבים רבים שאינם מוסלמים. מעבר לכך ישנו מספר משמעותי של עמים שאינם ערבים למרות שהם מוסלמים (למשל במקומות כמו אינדונזיה ומלזיה). שנית, חשוב לזכור שלא כל הערבים שונאים את היהודים, וכל המוסלמים גם הם לא שונאים את היהודים, בדיוק כמו שלא כל היהודים שונאים ערבים ומוסלמים. עלינו לנהוג משנה זהירות ולהימנע מקביעת סטריאוטיפים אודות אנשים ועמים. עם זאת, למרות הנאמר לעיל, באופן כללי, ערבים ומוסלמים אינם אוהדים את היהודים או בוטחים בהם, ולהיפך.

כדי למצוא את ההסבר המקראי לאיבה הזו, עלינו לחזור לימיו של אברהם. היהודים מוצאם מיצחק, בנו של אברהם. הערבים הם צאציו של ישמעאל, שגם הוא בנו של אברהם. ישמעאל היה בנה של שפחה (בראשית ט"ז 16-1), ואילו יצחק היה הבן המובטח שירש את ההבטחות שניתנו לאברהם (בראשית כ"א 3-1). כפועל יוצא מכך, הטינה שרחשו השניים זה לזה מובנת. בבראשית כ"א 9 אנחנו קוראים שישמעאל לעג ליצחק, מה שהוביל לכך ששרה שכנעה את אברהם לשלח אותו ואת אימו, הגר, מביתם (פסוקים 21-11). סביר בהחלט להניח שהגרוש הזה עורר תחושות בוז ושנאה בליבו של ישמעאל כלפי יצחק. מלאך ה' התנבא ואמר להגר שישמעאל "על פני כל אחיו ישכון" (בראשית ט"ז 12-11).

דת האיסלם, שרובם המכריע של הערבים הם חסידיה, העמיקה והחריפה את העוינות בין שני הלאומים. הקוראן מכיל הוראות סותרות בכל הקשור ליהודים. בנקודה מסוימת הקוראן מורה למוסלמים להתייחס ליהודים כאחים, ואילו בסורות אחרות, הוא מצווה על המוסלמים לתקוף את היהודים שמסרבים להתאסלם. הקוראן מציג גם עמדה שונה לגבי זהותו של בן ההבטחה. המקרא טוען שיצחק הוא הבן המובטח. הקוראן, לעומת זאת, טוען שישמעאל הוא שכמעט והוקרב לאלוהים בידי אברהם אביו, ולא יצחק (בניגוד לנאמר בבראשית כ"ב). הדיון בשאלה מיהו בן ההבטחה תורם גם הוא לאיבה שרוחשת בין שני העמים.

כך או אחרת, השורש העתיק של המרירות בין יצחק וישמעאל לא די בו בכדי להסביר את מכלול האיבה התהומית בין יהודים וערבים כיום. למעשה, לאורך אלפי שנים במזרח התיכון, יהודים וערבים חיו בשלום יחסי ובשוויון נפש אחד כלפי השני. לגורם העיקרי לעוינות יש יסוד מודרני. לאחר מלחמת העולם השנייה, האומות המאוחדות העניקו חלק מאדמות ארץ ישראל ליהודים. באותם ימים היתה הארץ מיושבת ברובה בידי ערבים. רובם המכריע של הערבים מחו בעוז נגד העובדה שעם ישראל יישב את הארץ. האומות הערביות התאחדו במטרה לתקוף את ישראל בכוונה למחוק אותה מעל פני האדמה – ונחלו תבוסה ניצחת. מאז ועד היום מתנהל מאבק איתנים בין ישראל ושכנותיה הערביות. אם תביטו במפה, שטחה של ישראל הוא מיניאטורי והיא מוקפת עמים ערבים. ירדן, סוריה, ערב הסעודית, עיראק ומצרים.

בהסתמך על הכתובים, אנחנו מאמינים בלב מלא, שלישראל יש את הזכות להתקיים כאומה על אדמתה – אלוהים הוא שנתן את הארץ לישראל ולצאצאיו של יעקב, נכדו של אברהם. בו בזמן, אנחנו מאמינים שישראל צריכה גם לבקש להנהיג שלום עם שכניה. כנאמר בתהילים קכ"ב 6, "שאלו שלום ירושלים ישליו אוהביך".

English


חזור לעמוד הבית בעברית
מה מקור האיבה בין יהודים לערבים ומוסלמים?