באיזה יום נצלב ישוע?



שאלה: באיזה יום נצלב ישוע?

תשובה:
הכתובים אינם מציינים באופן ספציפי באיזה יום בשבוע ישוע נצלב. על פי שתי ההשקפות הפופולריות ביותר הצליבה התרחשה ביום שישי או ביום רביעי, ויש מי שמשלבים בין שתי ההשקפות וטוענים שישוע נצלב למעשה ביום חמישי.

בבשורת מתי י"ב 40 ישוע אמר ש“כמו שהיה יונה במעי הדג שלושה ימים ושלושה לילות, כך יהיה בן-האדם בלב האדמה שלושה ימים ושלושה לילות". אלה שתומכים בהשקפה לפיה ישוע נצלב ביום שישי טוענים שלמרות שזה נראה בלתי הגיוני, הוא בכל זאת היה בקבר שלושה ימים. כהסבר לתפיסתם הם מפרשים שבחשיבה היהודית של המאה הראשונה לספירה, חלק מהיום נחשב כיום שלם. מאחר שישוע היה בקבר חלק מיום שישי, כל יום שבת וחלק מיום ראשון – מדובר למעשה בשלושה ימים. אחד מפסוקי המפתח עליהם מבוססת הטענה שישוע נצלב ביום השישי מצוי בבשורת מרקוס ט"ו 42, שם נאמר: "...ומאחר שהיה ערב שבת". אם הכוונה היא ליום בשבוע – יום שבת – הרי שפועל יוצא מכך הוא שהצליבה אכן התרחשה ביום שישי. יש גם מי שמבססים את טענתם שהצליבה התרחשה ביום שיש על מתי ט"ז 21 ולוקס ט' 22, שם נאמר שישוע יקום לתחייה ביום השלישי, ולכן הוא לא צריך להיות בקבר שלושה ימים ולילות מלאים. עם זאת, למרות שחלק מהתרגומים משתמשים בביטוי "ביום השלישי" בפסוקים האמורים, הרי שלא כולם מסכימים שזוהי אכן הדרך המוצלחת ביותר לתרגם אותם. יתרה מכך, בבשורת מרקוס ח' 31 נאמר שישוע יקום "לאחר" שלושה ימים.

אלו שגורסים שישוע נצלב ביום חמישי מתנגדים לטענה שהצליבה התרחשה ביום שישי וטוענים שאירועים רבים מדי (יש מי שספרו קרוב לעשרים) התרחשו בין רגע קבורתו של ישוע עד ליום ראשון בבוקר. לטענתם יממה מלאה אחת (יום שבת) לא די בה למלא את כל מה שצריך היה להתרחש בפרק הזמן שבין מותו של ישוע לתחייתו. יום או יומיים נוספים היו פותרים את הבעיה, לשיטתם. הם מנמקים ואומרים, "נגיד שמיום שני בערב לא ראית את אחד מחבריך. הפעם הבאה שאתה רואה אותו היא בחמישי בבוקר, ואתה אומר 'לא ראיתי אותך שלושה ימים' '", למרות שבפועל חלפו רק כשישים שעות (יומיים וחצי). כמו בדוגמה האמורה, אם ישוע נצלב אכן ביום חמישי, בהחלט אפשר לראות את פרק הזמן שחלף בין מותו לתחייתו כשלושה ימים.

ההשקפה לפי הצליבה התרחשה ביום רביעי טוענת שבאותו שבוע היו שני ימי שבתון. יום השבתון הראשון היה ערב החג (ערב הצליבה, ראה מרקוס ט"ו 42; לוקס כ"ג 56-54). הנשים שקנו את השמנים במטרה לסוך את ישוע לא יכלו לקנות אותם אלא לאחר השבת (מרקוס ט"ז 1) . לפי אסכולה זו, אותה "שבת" הייתה למעשה יום חג הפסח (ראה ויקרא ט"ז 31-29; כ"ג 32-24, 39). השבת השנייה באותו השבוע הייתה יום השבת. שים לב שבלוקס כ"ג 56 נאמר שהנשים שרכשו את השמנים לאחר השבת הראשונה, חזרו והכינו את השמנים ולאחר מכן "בשבת שבתו כפי המצווה”. הן לא יכלו לרכוש את השמנים לאחר השבת, ולהכין אותם לפני השבת – אלא אם כן היו למעשי שני שבתונים. לפי השקפה זו, אילו ישוע נצלב ביום חמישי, ושבת החג (פסח) החלה ביום חמישי עם שקיעת החמה והסתיימה ביום שישי עם שקיעתה – בתחילתו של יום השבת בשבוע, הרי שרכישת השמנים לאחר השבת הראשונה (פסח) הייתה בגדר עברה על חוקי השבת.

לפיכך, אסכולה זו טוענת שההסבר היחידי שאינו סותר את התיאור של רכישת השמנים בידי הנשים ועומד בקו אחד עם הבנה מילולית של הנאמר בבשורת מתי י"ב 40, הוא שישוע נצלב למעשה ביום רביעי. שבת החג (פסח) הייתה ביום חמישי, הנשים רכשו את השמנים (לאחר מכן) ביום שישי, חזרו והכינו אותם באותו היום, נחו ביום השבת (השבועית), וביום ראשון הקדם בבוקר הגיעו אל הקבר. ישוע נקבר עם שקיעת החמה ביום רביעי, שלפי החשיבה היהודית מהווה למעשה את תחילתו של יום חמישי. אם כן, הרי לנו יום חמישי (יום אחד), ליל חמישי (לילה אחד), יום שישי (יום שני), ליל שישי (לילה שני), יום השבת (היום השלישי), מוצאי שבת (לילה שלישי). אנחנו לא יודעים מתי בדיוק ישוע קם לתחייה, מעבר לכך שזה התרחש לפני זריחת השמש ביום ראשון (ביוחנן כ' 1 אנחנו קוראים: "בראשון בשבוע, לפנות בוקר בעוד חושך, באה מרים המגדלית אל הקבר וראתה שהאבן הוסרה מן הקבר", היא אז היא רצה ומצאה את שמעון כיפא ואמרה לו "לקחו את האדון מן הקבר ולא ידוע לנו איפה הניחו אותו"). אם כן, יכול להיות שהוא קם לתחייה כבר בעת השקיעה בשבת בערב, שלפי החשיבה היהודית הוא למעשה תחילתו של היום הראשון בשבוע.

יש בעיה מסוימת עם ההשקפה לפיה ישוע נצלב ביום רביעי אם לוקחים בחשבון את תיאור תלמידי ישוע שהלכו איתו בדרך לעמאוס "באותו היום" בו קם לתחייה (לוקס כ"ד 13). התלמידים, שלא זיהו את ישוע, סיפרו לו על הצליבה (כ"ד 21) באומרם "... כעת היום השלישי מאז קרו הדברים האלה” (פ"ס 22). מספר הימים בין רביעי לראשון הם ארבעה, לא שלושה. פתרון אפשרי לבעיה הוא שהם מנו את הימים החל מיום רביעי בערב, שלפי המניין היהודי למעשה מהווה את תחילתו של יום חמישי, אז לשיטה זו נקבר ישוע, ומיום חמישי ליום ראשון חולפים למעשה שלושה ימים.

בשורה התחתונה, לא באמת חשוב לדעת מהו היום בשבוע בו נצלב ישוע. אם זה היה פרט כה חשוב דבר אלוהים היה מציין את היום בבירור. מה שכן חשוב הוא שהוא מת, וקם באופן פיזי מן המתים. בה במידה חשובה גם הסיבה למותו – הוא מת בכדי לקחת על עצמו את העונש שהגיע לכל החוטאים. בבשורת יוחנן ג' 16 ו-36 נאמר מפורשות שהאמונה והביטחון בישוע מובילים לחיי נצח עבור המאמין!



חזור לעמוד הבית בעברית



באיזה יום נצלב ישוע?