מה מה אומרים הכתובים על נתינת מעשר?




שאלה: מה מה אומרים הכתובים על נתינת מעשר?

תשובה:
נושא נתינת המעשר הנו נושא שמאמינים רבים מתחבטים בו. בהרבה קהילות מוקדשת תשומת לב מוגזמת לנושא המעשר. באותו זמן, מאמינים רבים מסרבים להיכנע לתוכחה המקראית הקשורה להגשת קרבן לאדון. מעשר/ תרומה אמורים להינתן בשמחה, ברכה. לצערנו, מצב זה הוא נדיר בקהילה היום.

מעשר הנו מושג המבוסס על התנ"ך. המעשר היה מצווה שניתנה לבני ישראל לתת 10% מכל דבר שהם הרוויחו או מפרי יבולם לאוהל מועד/ בית המקדש (ויקרא 27:30; במדבר 18:26; דברים 14:24; דברי הימים ב' 31:5). יש כאלה שמבינים שמעשר בתנ"ך היה צורה של מיסוי על מנת לספק את צרכי הכוהנים והלווים אשר הקריבו קרבנות. בברית החדשה אין תזכורת להקדשת אחוז מסוים מההכנסות, אלא רק נאמר "...ויאצור את אשר עלה בידו...” (הראשונה אל הקורינתיים 16:2). הקהילה המשיחית אימצה את הסכום שנקבע בתנ"ך כמעשר (10%) כסכום מינימלי מומלץ לתרומה. מכל מקום, מאמינים אינם צריכים להרגיש תמיד מחויבים לתת מעשר. הם צריכים לתת כפי יכולתם "...ויאצור את אשר עלה בידו ...” לעתים זה אומר לתת יותר מ- 10% ולפעמים זה אומר לתת פחות. כל מאמין צריך להתפלל בהתמדה ולחפש את חכמתו של אלוהים האם להשתתף במעשר ו/ או איזה סכום הוא יכול לתרום (יעקוב 1:5). “וכל איש כאשר ידבנו לבו, לא מצער ולא מאונס, כי הנותן בלב שמח יאהבנו אלוהים.” (השנייה אל הקורינתיים 9:7).



חזור לעמוד הבית בעברית



מה מה אומרים הכתובים על נתינת מעשר?