מהי מתנת הדיבור בלשונות? האם מתנת הלשונות מתאימה גם לימינו?




שאלה: מהי מתנת הדיבור בלשונות? האם מתנת הלשונות מתאימה גם לימינו?

תשובה:
המאורע הראשון של דיבור לשונות אירע בחג השבועות במעשי השליחים 1-4: 2. השליחים יצאו לבשר את הבשורה לקהל הגדול, דיברו אליהם בשפתם, “כרתים וערבים, הנה אנחנו שומעים אותם מספרים בלשונותינו גדולות האלוהים" (מעשי השליחים 2:11). המילה היוונית מתורגמת "ללשון" אומרת באופן מילולי "שפה.” לכן, מתנת הלשונות הינה להיות מסוגל לדבר בשפה שאין הדובר מכיר וזאת על מנת לשרת את אלה אשר מדברים בשפה זו. בראשונה אל הקורינתיים פרקים 12-14, שאול מדבר על המתנות הלא- טבעיות והוא מצווה, “ועתה, אחי, כי אבוא אליכם ואדבר בלשונות מה אועיל לכם אם לא אדבר אליכם בחזון או בדעת או בנבואה או בהוראה?” (הראשונה אל הקורינתיים 14:6). על פי השליח שאול, ובהסכמה עם מתנת הלשונות שמתוארת במעשי השליחים, לדבר בלשונות הנו דבר בעל ערך למי ששומע את המסר של אלוהים בשפתו, אולם היא חסרת ערך לאחרים – אלא אם כן מתורגמת/ מפורשת.

אדם שיש לו את המתנה לפרש לשונות (הראשונה אל הקורינתיים 12:30) יכול להבין מה שהמדבר בלשונות אומר למרות שהוא אינו יודע את השפה שבה הוא דיבר. מפרש הלשונות יעביר אז את המסר של הדובר בלשונות לכל האחרים, על מנת שהם יוכלו להבין. “על כן יתפלל המדבר בלשון וגם יפרשנה.” (הראשונה אל הקורינתיים 14:13). מסקנתו של שאול לגבי אי פירוש הלשונות היא חד משמעית, “אכן בקהל אבחר לדבר חמש מלין בשכלי למען הורות גם את האחרים, מלדבר רבבות מלין בלשון" (הראשונה אל הקורינתיים 14:19).

מתנת הלשונות להיום? בראשונה אל הקורינתיים 13:8 מוזכר שמתנת הלשונות חדלה למרות שזה קשור לחדלה עם הגעת "המושלם" בראשונה אל הקורינתיים 13:10. יש כאלה שמצביעים על הבדל בשפה בנבואה ובידע "חדלים" כשהלשון "חדלה" כעדות שהלשון חדלה לפני ההגעה של "המושלם.” בעוד זה אפשרי, אין זה ברור במפורש מהקטע. יש כאלה גם המצביעים על קטעים בישעיהו 28:11 ביואל

28-29: 2 כעדות לכך שדיבור בלשונות היה סימן למשפטו של אלוהים. בראשונה אל הקורינתיים 14:22 מתואר "לכן הלשונות לא למאמינים...” לפי ויכוח זה, מתנת הלשונות הייתה אזהרה ליהודים שאלוהים ישפוט את ישראל בגלל שדחו את ישוע כמשיח. לכן, כאשר אלוהים שפט את ירושלים (עם חורבן ירושלים ע"י הרומאים בשנת 70 לאחר הספירה), מתנת הלשונות לא משרתת יותר את המטרה. בעוד השקפה זו אפשרית, כאשר המטרה הראשית של הלשונות הושלמה זה אינו בהכרח דורש את הפסקתה. הכתובים אינם בהכרח טוענים באופן סופי כי מתנת הלשונות חדלה.

באותו זמן, אם מתנת הדיבור בלשונות הייתה מתאימה לקהילה המשיחית בימינו זה היה צריך להיות מבוצע לפי הכתובים הכתובים. זו הייתה צריכה להיות שפה שניתנת להבנה (הראשונה אל הקורינתיים 14:10). היא צריכה לשרת את המטרה להעביר את דבר אלוהים לאדם שדובר שפה אחרת (מעשי השליחים 6:12: 2). וזאת בהסכמה עם המצווה שאלוהים נתן דרך השליח שאול, “אם מדברים בלשון, ידברו שנים או שלושה, לא יותר; זה אחר זה ידברו ואחד יפרש. אך אם אין מפרש, יחרישו בקהילה וידברו לעצמם ולאלוהים" (הראשונה אל הקורינתיים 27-28: 14). וזאת גם בצייתנות לראשונה אל הקורינתיים 14:33, “שהרי אלוהים אינו אלוהי מהומה אלא אלוהי השלום. כנהוג בכל קהילות הקדושים.”

אלוהים בוודאי יכול לתת לאדם את מתנת הדיבור בלשונות על מנת לעזור לו לתקשר עם אדם אשר דובר שפה אחרת. רוח הקודש היא ריבונית בחלוקת המתנות הרוחניות (הראשונה אל הקורינתיים 12:11). תארו לעצמכם כיצד היו השליחים פרודוקטיביים יותר אם הם לא היו צריכים ללכת לאולפן שפות, ויכלו לדבר אל אנשים בשפתם. מכל מקום, לא נראה שאלוהים פועל בכיוון הזה. כנראה שלשונות לא מופיעות כיום באותה הצורה שהן הופיעו בברית החדשה וזאת למרות העובדה שזה היה יכול להיות כלי עזר נחוץ מאוד. רובם של המאמינים אשר מצהירים כי יש להם את מתנת הדיבור בלשונות אינם אינם משתמשים בה לפי הכתובים כפי שמוזכר למעלה. עובדה זו מביאה אותנו למסקנה שמתנת הדיבור בלשונות חדלה מלהתקיים, או לפחות הנה נדירה בתכניתו של אלוהים עבור הקהילה בימינו.

אלה אשר מאמינים במתנת הלשונות "כשפת תפילה" לחיזוק עצמי, מקבלים את אמונתם מהראשונה אל הקורינתיים 14:4 ו/או מ-14:28, “המדבר בלשון בונה את עצמו; המתנבא בונה את הקהילה.” לאורך פרק 14, שאול מדגיש את החשיבות בפירוש הלשונות (תרגום), ראה 5-12: 14. מה ששאול אומר בפסוק 4 הוא, “אם אתה מבר בלשונות ללא פירוש, אתה לא עושה שום דבר אלא רק מחזק את עצמך, כשאתה הופך לרוחני יותר מהאחרים. אם אתה מדבר בלשונות ודא שמפרשים אותן ובכך אתה מחזק את כולם.” בשום מקום בברית החדשה אין הוראות מיוחדות על "תפילה בלשונות.” אין בברית החדשה הזכרה למטרת "התפילה בלשונות" או שמתאר באופן ספציפי אדם אשר "מתפלל בלשונות.” יותר מכך, אם "תפילה בלשונות" הינה למטרת חיזוק עצמי, האם זה הוגן עבור אלה אשר אין להם את המתנה של דיבור בלשונות ואשר כתוצאה מכך אינם יכולים לחזק את עצמם? הראשונה אל הקורינתיים 29-30: 12 מציינת בבירור כי לא לכולם יש את מתנת הדיבור בלשונות.



חזור לעמוד הבית בעברית



מהי מתנת הדיבור בלשונות? האם מתנת הלשונות מתאימה גם לימינו?