האם הביטחון בנצח הנו "רישיון לחטוא"?




שאלה: האם הביטחון בנצח הנו "רישיון לחטוא"?

תשובה:
הערעור הפופולרי ביותר לתורת הביטחון הנצחי הנו שזה מעודד את הרעיון שמאמין יכול לחיות כפי שהוא רוצה – ועדיין להיוושע. בעוד שבאופן "טכני" זה נכון, זהו אינו תמצית העיקר של ביטחון בנצח. אדם אשר באמת קיבל את ישוע המשיח כמושיעו "יכול" לחיות חיי חטא – אולם הוא "לא" יעשה זאת. אנו צריכים ליצור הבחנה בין כיצד מאמין צריך לחיות – לבין מה שאדם צריך לעשות על מנת להיוושע.

הכתובים מבהירים לנו כי הישועה הנה בחסד בלבד, ע"י אמונה בישוע המשיח בלבד (יוחנן 3:16; אל האפסיים 8-9: 2; יוחנן 14:6). אדם נושע ע"י אמונה – אמונה בלבד. ברגע שאדם באמת מאמין בישוע המשיח, הוא נושע ובטוח בישועה זו. את הישועה מרוויחים ע"י האמונה אולם היא מתוחזקת ע"י מעשים. השליח שאול מתייחס לנושא זה באל הגלטיים 3:3 ,“האתם סכלים כל כך? אשר החלותם ברוח, ועתה תכלו בבשר?” אם אנו נושעים ע"י אמונה, הישועה שלנו מתוחזקת ובטוחה ע"י האמונה. אנו לא יכולים להרוויח את הישועה שלנו (איגרת יהודה פס' 24). זוהי ידו של אלוהים שאוחזת בנו בחוזקה ולופתת אותנו (יוחנן 28-29: 10). אין שום דבר שיכול להפריד אותנו מאהבתו של אלוהים (אל הרומיים 38-39: 8).

כל הכחשת הביטחון הנצחי הנו למעשה, אמונה שאנו צריכים לתחזק את הישועה שלנו ע"י מעשים טובים. דבר זה מנוגד לעיקרון של ישועה ע"י חסד. אנו נושעים בגלל מעשיו של ישוע,לא מעשינו (אל הרומיים 3-8: 4). להצהיר שאנו צריכים לציית לדבר אלוהים או לחיות חיים קדושים על מנת לתחזק את הישועה שלנו הנו כמו לומר שמותו של ישוע לא היה מספק על מנת לשלם את העונש עבור חטאינו. מותו של ישוע היה בהחלט מספק על מנת לשלם עבור כל החטאים שלנו – בעבר, בהווה ובעתיד, לפני הישועה ולאחר הישועה (אל הרומיים 5:8; הראשונה אל הקורינתיים 15:3; השנייה אל הקורינתיים 5:21).

אז, אם כל מה שנאמר, האם זה אומר שמאמין יכול לחיות כפי רצונו ועדיין להיות נושע? זוהי שאלה היפותטית, כיוון שהכתובים מבהירים שמאמין באמת לא יחיה "כפי רצונו.” מאמינים הינם ברייה חדשה (השנייה אל הקורינתיים 5:17). מאמינים מדגימים את פירות הרוח (אל הגלטיים 22-23: 5), לא פעולת הבשר (אל הגלטיים 19-21: 5). בראשונה ליוחנן 6-9: 3 מובהר לנו כי מאמין באמת לא יחיה בחטא מתמשך. בתגובה להאשמות שחסד מעודד חטא, מצהיר השליח שאול , “אם כן מה נאמר? הנעמוד בחטא, למען ירבה החסד? חלילה לנו! כי מתנו לחטא, ואיך נוסיף לחיות בו?”(אל הרומיים 1-2: 6).

ביטחון נצחי אינו "רישיון" לחטא. אלא, זהו הביטחון לדעת שאהבתו של אלוהים מובטחת לאלה שבוטחים במשיח. ידיעה והבנה למתנתו העצומה של אלוהים -ישועה, משיגה את ההפך ממתן "רישיון" לחטא. כיצד מישהו, בהכרת המחיר שישוע שילם עבורו, יכול ללכת ולחיות חיים של חטא (אל הרומיים 15-23: 6)? כיצד מישהו אשר מבין את אהבתו של אלוהים אשר הינה ללא תנאי ומובטחת לאלה שמאמינים בו, יכול לקחת את האהבה הזאת ולזרוק אותה בפניו של אלוהים? אדם כזה אינו מציג שביטחון בנצח נותן לו "רישיון" לחטוא, אלא שהוא כנראה לא חווה באמת את הישועה דרך ישוע המשיח. “כל העומד בו לא יחטא; כל החוטא לא ראהו גם לא ידעו" (הראשונה ליוחנן 3:6).



חזור לעמוד הבית בעברית



האם הביטחון בנצח הנו "רישיון לחטוא"?