האם תפילה בציבור חשובה? האם יש יותר כוח בתפילה בציבור מאשר בתפילה אישית?




שאלה: האם תפילה בציבור חשובה? האם יש יותר כוח בתפילה בציבור מאשר בתפילה אישית?

תשובה:
תפילה בציבור הינה חלק חשוב מחיי הקהילה, בנוסף להלל, דוקטרינה מבוססת, סעודת האדון והתחברות. הקהילה הראשונה נפגשה באופן קבוע על מנת ללמוד את דוקטרינת השליחים, לסעוד את סעודת האדון ולהתפלל ביחד (מעשי השליחים 2:42), וזאת מאז תחייתו של ישוע (מעשי השליחים 1:14) ועד לימינו. כאשר אנו מתפללים ביחד עם מאמינים אחרים, התוצאה יכולה להיות מאוד חיובית. תפילה בציבור מחזקת ומאחדת אותנו כאשר אנו חולקים אמונה משותפת. אותה רוח הקודש שוכן בתוך כל מאמין וגורם לליבנו לשמוח כאשר אנו שומעים הלל לאדוננו ומושיענו, מאחד אותנו ביחד בקשר מיוחד של התחברות אשר אי אפשר למצוא במקום אחר.

לאלה אשר אולי בודדים ומתמודדים עם מעמסת החיים, כאשר הם שומעים שאחרים מביאים אותם לכס החסד יכול דבר זה לתת עידוד רב. זה גם גורם לנו לאהוב ולדאוג לאחרים כאשר אנו מתחננים עבורם. תפילה בציבור גם מלמדת את המאמינים הצעירים להתפלל ולהביא את צרכיהם האינטימיים לפני גוף המשיח. באותו הזמן תפילה בציבור תשקף את ליבו של המאמין אשר משתתף בה. אנו צריכים לבוא לפני אלוהים בצניעות (יעקוב 4:10), אמת (תהילים 145:18), וצייתנות (הראשונה ליוחנן 21-22: 3), עם הודיה (אל הפיליפיים 4:6) ובביטחון (אל העבריים 4:16). לצערנו, תפילה בציבור יכולה גם להיות במה לאלה אשר מילותיהם מכוונות לא אל אלוהים, אלא אל השומעים. ישוע הזהיר נגד התנהגות כזאת במתי 5-8: 6 כאשר הוא קרא לנו לא להיות ראוותנים, מייגעים או צבועים בתפילותינו, אלא להתפלל בסתר בתוך חדרינו על מנת להימנע מהפיתוי להיות ראוותנים.

אין בכתובים שום מקום אשר מציע כי לתפילה בציבור "יש כוח רב יותר" מאשר תפילה אישית. יותר מידי מאמינים משווים את התפילה "לקבלת דברים מאלוהים," תפילה בקבוצה הינה בעיקר אירוע לדקלם רשימה של רצונותינו. תפילה עפ"י כתבי הקודש, מכל מקום, הנה בעלת היבטים רבים, מקיפה את כל המהווים על מנת לבוא להתחברות אינטימית עם אלוהים הקדוש, המושלם והצדיק. כי אלוהים כזה יטה את אוזנו לברואיו אשר מביאים לפניו הלל והערצה (תהילים 27:4; 1-8: 63), וגורמים לחזרה בתשובה והתוודות (תהילים 51; לוקס 9-14: 18), יוצרים הכרת תודה והודיה (אל הפיליפיים 4:6; אל הקולוסים 1:12), ומביא להתערבות ותיווך עבור אחרים (השנייה לתסלוניקים 1:11; 2:16).

עתירה עבור המתפלל עצמו אינה מופיעה בתפילותיהם של שאול או ישוע, חוץ מהזמן שהם מצהירים על רצונם, אבל תמיד בהכנעה לרצונו של אלוהים (מתי 26:39; השנייה לקורינתיים 7-9: 12). תפילה, אם כך, הינה שיתוף פעולה עם אלוהים אשר מגשימה את תוכניתו, לא מנסה לכופף אותו לרצוננו. כאשר אנו זונחים את רצונותינו בהכנעה לאחד שמכיר את המצב שלנו טוב יותר מאשר אנחנו נוכל אי פעם להבין, "כי יודע אביכם כל צרכיכם בטרם תשאלו ממנו" (מתי 6:8), תפילתנו מגיעה לרמות הגבוהות ביותר. תפילות אשר מובאות בהכנעה לרצון האלוהי, נענות תמיד בצורה חיובית, גם אם הן מובאות ע"י אדם אחד או ע"י אלפים. זהו כוחה האמיתי של תפילה.

הרעיון שתפילות בציבור כנראה גורמות לאלוהים לפעול יותר נובעים כנראה מפרשנות מוטעית של מתי 19-20: 18, "ועוד אומר אני לכם, שנים מכם יועצו יחדיו בארץ על כל דבר אשר ישאלו, היה יהיה להם מאת אבי שבשמים." פסוקים אלה באים מקטע גדול יותר אשר דן בתהליכים שיש לנהוג לפיהם במקרה של משמעת קהילתית או עניין של חבר קהילה חוטא. על מנת לפרש פסוקים אלה כמי שמבטיחים למאמין צ'ק פתוח לכל דבר אשר יש הסכמה משותפת לבקש מאלוהים, לא משנה כמה הוא טיפשי ובלתי מוסרי, לא רק שאינו מתאים לקטע הזה על משמעת קהילתית, אלא גם מתעלם משאר הפסוקים, במיוחד על ריבונותו של אלוהים ולמצוות שניתנו למאמינים לציית בהכנעה לרצונו של אלוהים לא ההיפך.

בנוסף לכך, להאמין שכאשר "שניים או שלושה מתאספים" על מנת להתפלל, יש כוח קסום אשר באופן אוטומטי מגשים את תפילתנו הנו מגוחך. כמובן שישוע נוכח כאשר שניים או שלושה מתפללים, אולם הוא נוכח באותה מידה כאשר מאמין מתפלל לבד, אפילו שאדם זה רחוק מאחרים מרחק של אלפי קילומטרים. הפירוש המוטעה של פסוקים אלה מראה לנו את החשיבות בקריאה ובהבנה של הקטעים ובהקשרם לאור כל הכתובים.



חזור לעמוד הבית בעברית



האם תפילה בציבור חשובה? האם יש יותר כוח בתפילה בציבור מאשר בתפילה אישית?