האם ישוע היה בגהינום בין הזמן של מותו לתחייתו?




שאלה: האם ישוע היה בגהינום בין הזמן של מותו לתחייתו?

תשובה:
האם נשמתו של ישוע הייתה בגהינום בין הזמן של מותו ותחייתו? קיים בלבול גדול בקשר לשאלה זו. רעיון זה בא בעיקר מעקרונות הדת של השליחים, אשר מצהירים על כך,”כי ירד אל הגהינום.” קיימים גם כמה פסוקים אשר, בהתאם לדרך שתורגמו, מתארים את ישוע הולך אל "הגהינום.” בלימוד מעמיק יותר של נושא זה, קודם כל חשוב להבין מה הכתובים מלמדים על "ממלכת" המתים.

בתנ"ך המילה המתארת את ממלכת המתים נקראת "שאול.” הפירוש הפשוט הינו "מקומם של המתים" או "המקום של הנשמות/ הרוחות הנפרדות.” בברית החדשה המילה היוונית אשר מתארת את הגיהנום נקראת "הדאס” אשר גם מתייחס "למקום של המתים.” פסוקים אחרים בברית החדשה מציינים כי שאול/ הדאס הינו מקום זמני, אשר בו הנשמות נשמרות כשהן מחכות לתחייה הסופית ולמשפט. בהתגלות

11-15: 20 מובא הבדל ברור בין השניים. גהינום (אגם האש) הינו מקום קבוע וסופי למשפט של האובדים. השאול הינו מקום זמני. אז, לא, ישוע לא הלך לגהינום כיוון שהגהינום הוא ממלכה עתידית, שרק תוקם לאחר כיסא המשפט הלבן והגדול (התגלות 11-15: 20).

שאול/ הדאס הינו ממלכה מחולקת לשתיים (בשורת מתי 11:23; 16:18; בשורת לוקס 10:15; 16:23; מעשי השליחים 27-31: 2), מקום שהותם של הנושעים ושל האובדים. מקום שהותם של הנושעים נקרא "גן עדן" ו "חיקו של אברהם.” מקום שהותם של הנושעים ושל האובדים מופרד ע"י "שוחה גדולה” (בשורת לוקס 16:26). כאשר ישוע עלה לשמים, הוא לקח איתו את יושבי גן העדן (המאמינים) (אל האפסיים 8-10: 4). הצד של האובדים בשאול/ הדאס נותר ללא שינוי. כל אלה שמתו ולא האמינו הולכים לשם ומחכים למשפט הסופי בעתיד. האם ישוע הלך אל השאול/ הדאס? כן, עפ"י אל האפסיים 8-10:4 והראשונה לפטרוס 18-20:3.

חלק מהבלבול נוצר מקטעים כמו תהילים 10-11: 16 “כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת; תודיעני אורח חיים שובע שמחות את פניך נעימות בימינך נצח” בתרגום האנגלי גהינום אינו התרגום הנכון של פסוק זה. התרגום הנכון יהיה "הקבר" או "שאול.” ישוע אמר שנים מאוחר יותר על הצלב לפושע שניצלב לצידו, “היום תהיה עמדי בגן עדן,”. גופו היה בקבר; נשמתו/ רוחו הלכו אל ממלכת "גן העדן" של השאול/ הדאס. לאחר מכן הוא לקח עימו את כל המתים שנושעו מגן העדן אל השמיים. לצערנו, תרגומים רבים של הכתובים אינם עקבים, או מדויקים בדרך שהם מתרגמים את המילה העברית או את המילה היוונית עבור "שאול,” “הדאס" ו"גהינום.”

ישנם כאלה שמחזיקים בנקודת מבט שישוע הלך "לגהינום" או לצד של הסבל בשאול/ הדאס על מנת להענש יותר עבור חטאינו. זהו רעיון שאינו מבוסס בכתובים!! מותו של ישוע על הצלב וסבלו במקומנו היה מספיק עבור ישועתנו. זה היה דמו שנשפך אשר היווה הוכחה לטיהורנו מהחטא (הראשונה ליוחנן (7-9:1). כשהוא היה תלוי על הצלב, הוא לקח את החטא ואת העול של הגזע האנושי על עצמו. הוא הפך “לחטאת” עבורנו, בשנייה אל הקורינתיים 5:21 נאמר "כי את אשר לא ידע חטאת אותו עשה לחטאת בעדנו, למען נהיה בו אנחנו לצדקת אלוהים” האשמה של החטא עוזרת לנו להבין את מאבקו של ישוע בגת שמנים עם כוס התרעלה אשר תישפך עליו בהיותו על הצלב.

כאשר ישוע קרא על הצלב, “אבי למה עזבתני?” זה היה אז שהוא הופרד מהאב בגלל החטא שנשפך עליו. כשהוא נתן את רוחו, הוא אמר,”אבי בידך אפקיד רוחי.” סבלו הושלם. נשמתו/ רוחו הלכה אל הצד של גן העדן בשאול. ישוע לא הלך אל הגיהנום. סבלו של ישוע נגמר ברגע שבו הוא מת. המחיר עבור החטאים שולם. אז הוא חיכה לתחיית גופו וחזרתו בתהילה ולעלייתו לשמים. האם ישוע הלך אל הגהינום? לא. האם ישוע הלך אל השאול/ הדאס? כן.



חזור לעמוד הבית בעברית



האם ישוע היה בגהינום בין הזמן של מותו לתחייתו?