מהי הכוונה לכך שיש השראה בכתבי הקודש?




שאלה: מהי הכוונה לכך שיש השראה בכתבי הקודש?

תשובה:
כאשר אנשים מדברים על כך שיש השראה בכתבי-הקודש, הם מתכוונים לעובדה שאלוהים באופן קדוש השפיע על המחבר האנושי של הכתובים בדרך כזו שמה שהוא כתב היה דבר אלוהים בעצמו. בהקשר של הפרקים, המילה השראה אומרת בפשטות "אלוהים – הפיח.” השראה מעבירה לנו את המסר שהכתובים הם באמת דבר אלוהים, והופכת את הכתובים לספר יחיד במינו לעומת כל שאר הספרים.

בעוד שקיימות השקפות שונות על היקף ההשראה של הכתובים, אין שום ספק בכך שהכתובים בעצמם טוענים לכך שכל מילה וכל חלק בכתובים נכתב בהשראת אלוהים (הראשונה אל הקורינתיים 12-13: 2; השנייה לטימותיאוס 16-17: 3). השקפה זו לגבי הכתובים מתייחסת לעתים קרובות להשראה מילולית מוחלטת. הכוונה בכך היא שההשראה מתייחסת למילים בעצמם (השראה מילולית מוחלטת) לא רק למושג או לרעיון; וכי ההשראה מתייחסת לכל חלק בכתובים ולכל נושא בכתובים (השראה מילולית מוחלטת). ישנם אנשים אשר מאמינים שרק חלקים מכתובים נכתבו בהשראת אלוהים אולם אין זה מה שהכתובים טוענים על עצמם. השראה מילולית מוחלטת חיונית להבנת האופי של דבר אלוהים.

אפשר לראות את היקף ההשראה באופן ברור בשנייה לטימותיאוס16-17: 3, “כי כל הכתוב נכתב ברוח אלוהים, גם מועיל להורות ולהוכיח ולישר ולייסר בצדק למען אשר יהיה איש האלוהים תמים ומהיר לכל מעשה טוב.” פסוק זה אומר לנו שאלוהים נתן השראה לכל הכתובים וכי זה מועיל לנו. לא רק החלקים בכתובים שנוגעים בעקרונות הדת נכתבו בהשראת אלוהים, אלה כל חלק מספר בראשית ועד להתגלות הנו דבר אלוהים. בגלל שהכתובים נכתבו בהשראת אלוהים, יש להם סמכות כאשר זה מגיע לביסוס עקרונות דת, והם מספיקים כדי ללמד את האדם כיצד להיות ביחסים הנכונים עם אלוהים "ולייסר בצדק.” הכתובים מצהירים שהם לא רק נכתבו בהשראת אלוהים, אלה גם שיש להם את היכולת לשנות ולהפוך אותנו "לשלמים", ולצייד אותנו לכל מעשים טובים.

פסוק נוסף שמתייחס להשראת אלוהים בכתובים נמצא בשנייה לפטרוס 1:21; “כי מעולם לא יצאה נבואה ברצון האדם, כי אם ברוח הקודש אשר נשאם דברו אנשי אלוהים הקדושים.”פסוק זה עוזר לנו להבין כי למרות שאדם כתב את כתבי הקודש, המילים שהם כתבו היו באמת דבריו של אלוהים עצמו. למרות שאלוהים השתמש בבן אדם בנוסף לאישיות המיוחדת שלו וסגנון הכתיבה שלו, אלוהים באופן מקודש נתן השראה לכל מילה שנכתבה. ישוע בעצמו מאשר את ההשראה המילולית המוחלטת של הכתובים כאשר הוא אמר, “אל תחשבו כי באתי להפר את התורה או את דברי הנביאים; לא באתי להפר, כי אם למלאת. כי אמן אומר אני לכם, עד כי יעברו השמים והארץ לא תעבור יוד אחת או קוץ אחת מן התורה, עד אשר יעשה הכול.” (מתי 17-18: 5). בפסוקים אלה, ישוע מדגיש את הדיוק של הכתובים עד לפרט הקטן ביותר ועד לניקוד הפשוט ביותר – כיוון שהם דבר אלוהים בעצמו.

בגלל שהכתובים הנם דבר אלוהים שנכתב בהשראתו, אנו יכולים להסיק מכך שהם גם חפים מטעויות ובעלי סמכות. השקפה נכונה על אלוהים תדריך אותנו להשקפה נכונה על דברו. כיוון שאלוהים הוא כל יכול, יודע הכול, ושלם ומושלם, לדברו יש את אותם המאפיינים של טבעו של אלוהים. אותם הפסוקים אשר מתבססים על ההשראה גם מבססים את העובדה שכתבי הקודש חפים מטעויות ובעלי סמכות. ללא ספק הכתובים הנם מה שהם טוענים להיות – בעלי סמכות שאין להכחיש, דבר אלוהים אל האנושות.



חזור לעמוד הבית בעברית



מהי הכוונה לכך שיש השראה בכתבי הקודש?